לוח ארז החדש רלו

חטאת הקהל הוא כי כל ראש לחלי אם הלבב דוי ואז"ל אקרא ותגד לבית יעקב דברים הקשין כגידין וזהו ובא אשר לו הבית המנוגע אשר תייסרו חטאתו בנגעי בנ"א והגיד לכהן דברים קשין כגידין שהוא הכהן והמורה בעוכרו "לאמר" שגם הכהן יודה ויתוודה ויאמר כנגע שלך גם לו לכהן נראה בבית אם גם בכהן אין אותו המום בעצמו שישנו בעם עכ"פ כדמותו ותבנותו אשר ע"ז מורה כף הדמיון גם אצל הכהן והמורה הוא על אשר לא הוכיח כרשע מומו וביארו המפורשים המסורה מהו נגע הכהן והוא כי מרחוק ד' נראה לי כי לרשעי' אין אלקי' לנגד עיניהם כלל וכלל ובצדיק גמור שויתי ד' לנגדי תמיד אבל לכהן כזה אשר ע"י התרשלות מהוכיח את בני עמו נולדו נגעי בני אדם אף שלא הסתיר ח"ו לגמרי את פניו מד' אבל מ"מ לא נראה לו ד' מקרוב כצדיק גמור כ"א רק מרחוק נראה לו:

ובמדרש אקרא כי תבואו אל ארץ כנען הה"ד אך טוב לישראל א' לברי לבב יכול לכל ת"ל לברי לבב עפמ"ש שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ועיין לעיל פ' שמות מילתא בטעמא לפי"ז מובן מה שהנגעי' אינם נוהגי' אלא אחר ביאתם לארץ כמ"ש רמב"ן והיא מטעם הנ"ל שבבואם אל אה"ק מדקדק הקב"ה עמהם להוכיחם על פשעם וזהו כוונת המדרש אך טוב ומעלה הוא לישראל שהוא נוהג במדת אלקים הוא מדת הדין לדקדק עמהם אבל רק לברי לבב:

ושם ושלח את הצפור החי' על פני השדה וכפר על הבית וטהר עפמ"ש לפ' מ"ש פ' משפטים וישלח את נערי בנ"י ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לד' פרים עפמ"ש ז"ל כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' ואם אתה עושה כן אשריך בעוה"ז וטוב לעוה"ב וי"ל מאי אשריך בעוה"ז אם פת במלח יאכל ותי' שרק בתחלה כ"ז שהנער הוא רק על הדרך להגיע לידיעת התורה ולא בא עדיין אל ביתה פנימה צריך לייגע ולכתת א"ע וזהו כך דרכה של תורה אבל אם כבר עשה כן וראשיתו בצער הי' אז אחר שכבר מלא כריסו במעדני תוה"ק אז מותר לו ליהנות בעוה"ז כנפשו שבעו ואז אשריו גם בעוה"ז. וע"ז יש להמליץ מ"ש ואל אצילי בנ"י לא שלח ידו ויחזו את הא' ויאכלו וישתו כי נאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ופירושו שהברכות הארציות רוב דגן ותירוש שאינם העיקר רק טפילות נותן הקב"ה רק ביד שמאל יד כהה דכך ארעי אבל הברכות השמימית והרוחניות שהם הראש והראשון אותם נותן בימינו כביכול וזהו אף ידי שהיא השמאלית היא ביסדה ארץ וברכותיה הטפילות אבל ימיני פשוטה להת ברכת שמים מעל בכל כחי ועוצם ידי וזהו ואל אצילי בנ"י כתרגומו שהם הגדולים והת"ח לא שלח ידו השמאלית המשפעת עישר וכבוד ורוות דשן תענוגים כ"א מתחלה פת במלת יאכלו וחיי צער יחיו ורק ויחזו את האלקים ישתדלו לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו ורק אח"כ בשכבר באו אל הקדש פנימה וכבר עשו כן אז גם אשריך בעוה"ז ויאכלו וישתו והנה בתפארת ישראל פ"ד דאבות במשנה דהוי גולה למקום תורה האריך בזה שאם שימצא ללמוד בעיר מולדתו בכ"ז טוב לנער לגלות ממקומו אל מקום אחר אשר משם תצא תורה עי"ש והנה הנערים המכתתי' את רגליהם לעזוב את בית אביהם ללמוד תורה במקום אחר הם מקיימי' בעצמם פת במלח תאכל וז"ש וישלח את נערי בנ"י אם האבות שולחים את נעריהם למקום תורה אז ידעו שמתחלה יעלו עולות שכלם כליל ואין בהם הנא' לגוף כי בחיי צער יחיו אבל אם כבר עשו כן אזי סוף הכבוד לבוא אם כבר הגיעו למחוז חפצם אז יזבחו גם שלמים שהבעלי' אוכלי' ושמחים כן יאכלו גם הם לשובע נפשם. וז"ש ושלח את הצפור החי' אם רצון האבות שבניהם יעמדו חי לפני ד' אז טוב שישלחו אותם למרחוק לגלות למקום תורה ואחרי שגלות מכפרת אם ישלחו האבות את ילדיהם האהובי' להרחיק נדוד אף שאוי להם שבניהם מחמד עיניהם יגלו מעל שלחן אביהם יכופר גם החטא של הבית אבות אשר בו גדלו וזהו ע"י שילוח למרחקים את ילדי שעשועים וכפר על הבית וטהר גברא: