לוח ארז החדש רלד

נגלה קלונו ברבים וזהו והצרוע אשר רק בו ובתוכו הנגע אבל לעיני הרואים יתלבש במעטה תהלה ע"י הצרעת דאיגלי בהתי' בגדיו אשר לט באדרתם למען כחש מכאן ולהלן יהיו פרומים וגם ראשו אשר שרץ במוחו וידע לכסות אותו לבל יראה החוצה מכאן ולהלן יהי' פרע לעיני כל והנה אם אדם כשר מחרף ומגדף את חבירו בקראו אותו טמא צריך לישב בדד וידום כי נטל עליו חרפת הטומאה ולא יובל להשיב לחורפו דבר אחרי שהטהור המחרף יש לו הצדק לכנות ולחרף אותו אבל אם המחרף גופי' הוא איש טמא אשר לא רוחץ מצואתו אז הנעלב ישיב לו פי שנים מום שבך אל תאמר לחברך והאיך לא תטול קורה מבין עיניך אבל אם אדם שנודע לכל שטמא הוא מחרף את החונף אשר רק בקרבו רעות במגורו ובפניו לא יראה רק טוב אחרי שהוא רע יותר מן הראשון כמ"ש התייראו מן הצבועים ע"כ גם רשע גמור בריש גלי יוכל לחרפו ובכ"ז כאלם לא יפתח פיו כי אין פה להשיב וז"ש ועל שפם יעטה צריך הוא לבלום את פיו ולסגור שפתיו לא לבד אם איש טהור יקראנו טמא כ"א גם אם טמא יקרא אותו טמא לא יוכל השיבו כי המטמא הנגלה טוב הוא ממנו:

פרשת מצורע זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן יל"ד דהול"ל יובא בעתיד ולא הובא בלשון עבר וי"ל עפמ"ש רבינו בתורת משה ליישב קו' אברבנא"ל אחרי שקרבן תודה בא חמץ ומצה א"כ הי' לנו גם בפסח להודות ע"י חמץ ומצה ותי' שאין אנו מודי' על הגאולה כ"א על הגלות מצרים שהי' לנו לכור ברזל להסיר סיגנו ובדילנו וי"ל בזה ד' רשע מה הוא אומר וכו' כי שואל למה אנו צריכי' להודות על הגאולה הלא לא מעוקצך ולא מדבשך שאם לא הי' גלות הלא לא היינו צריכי' לגאולה וע"ז משיב כהלכה אלו הי' שם לא הי' נגאל שלא על הגאולה אנו מודים ומשבחים כ"א על הגלות שזיכך וטיהר את נפשותינו ואם הרשע הי' שם ולא נצרף כבור סיגיו בכור הברזל לא הי' נגאל שאף שהי' נגאל בגופו מ"מ כיון שנפשו לא נזדככה אין גאולתו גאולה שלימה וז"ש שהמצורע לא רק ביום טהרתו יובא אל הכהן הגדול הוא הקב"ה כמ"ש אלקיכם כהן הוא כ"א עוד בעת אשר טמאתו היתה בו כבר אז הובא כבר אל הכהן ע"י יסורי צרעתו המזככי' ומטהרי' אותו. עוד י"ל עפמ"ש ז"ל בתחלה נקראת תורת ד' ולבסוף תורתו ורש"א בח"א קידושין כ' שניתנה לו במתנה ואז"ל ג' מתנות וא' מהן היא התוה"ק לא ניתנה אלא ע"י יסורי' כמ"ש אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו ואחרי שהמצורע הוא בעל יסורי' ניתנה לו התורה במתנה ונקראת שלו וז"ש זאת כמ"ש ז"ל אין זאת אלא תור' שנא' וזאת התורה לא נקראת עוד בשם תורת ד' כ"א תורתו של המצורע שנקנית לו ע"י יסורים. שם וכפר הכהן על המטהר לפני ד' זאת תורת וכו' אשר לא תשיג ידו בטהרתו כי בתשובה לא מהני ווידוי פה לבד כ"א רחמנא לבא בעי כמ"ש הר"מ ויעיד עליו הבורא שלא יחזור ויחטא עוד ואם הי' האדם בעצמו ביכלתו לטהר א"ע מחטאו אז אולי הי' מספיק אם ישוב בפיו ואם גם לבו אין עמו אבל אחרי שאז"ל אלמלי הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו והבא לטהר מסייעי' לו וכיון שרק מעם ד' עזרו ע"כ בודאי אחר כוונת הלב הן הן הדברים דהא במעשה אין האדם עושה אם לא שלבו יתן אל אל חי וז"ש וכפר הכהן המטהר לפני ד' היודע מחשבות אם לפניו הבוחן כליות ולב הוא מטהר א"ע אז יכפר עליו הכהן ומכלל הן אתה שומע לאו וע"כ זאת תורת נגע הצרעת שצריך לטהר לפני ד' "אשר לא תשיג ידו בטהרתו" בשביל שהאדם לבדו לא תשיג ידו בטהרתו אם לא שד' בעוזרו ותומך נפשו ע"כ בוודאי צריך לטהר בלבבו ונפשו עד שהקב"ה יעוד עליו כנ"ל:

עוד י"ל עפמ"ש בנח שהי' צריך סעד לתומכו כתיב בי' את האלקי' ובאברהם שלא הי'