לוח ארז החדש רכז

בו בעצמו וז"ש זאת תורת אשר בו בעצמו הנגע ולא בדברים שנוגעי' חוץ ממנו גורמי' לו לחטוא שהרי לא תשיג ידו בטהרתו ולרש אין כל כ"א משחתו בו וז"ש וכלי חרש הוא העני אשר יפול מהדברים המטמאים אל תוכו זהו מברר שכל אשר בתוכו יטמא שמכף רגל ועד ראש אין בו מתום ע"כ אין לו תקנה רק ואותו תשבורו:

שם אך מעיין ובור מקווה מים יהי' טהור ונגע בנבלתם יטמא כי לחזק הדת על תלו צריך לחקירה ולקבלה שניהם יחדיו יהיו תמים להעמידנו חי לעני ד' אבל אם יחסר אף רק א' מהם או החקירה או הקבלה או שקבל ממקור אכזב לשתות מים הרעים או אף שקבל מבאר מים חיים אבל אדם תועה מדרך השכל בחקירותיו בא בידי דרכים נלוזות ועקשים בכל א' מצדדי' האלו לא יבוא לגשת אל הקדש וז"ש אך מעיין והוא מקור השכל אשר ישפיע מחשבות טהורות זכות ובהירות וגם כפלים לתושיה לו גם מקווה מים הוא אשר שאב מבאר חפרוה שרים והוא הקבלה האמיתית והנאמנה רק ע"י שתים אלו יוכל להיות טהור גברא אבל הנוגע בנבלתה שאם גם רק א' משתי אלו השחית מראהו ונעשה נבילה ונצר נמאס אז כבר יטמא:

שם כל הולך על גחון וכו' (כי אני ד' המעלה אתכם מאמ"צ) ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ות"א בכל ריחשא דרחיש כי אני ד' המעלה אתכם מאמ"צ כי צריך האדם לידע ולהכיר ברום מעלתו ולא יכוף את ראשו כאגמון ע"כ הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים מבית עבדים למען לא יהיו כעבדים המשפילי' א"ע ואת כבודם לארץ כ"א בני חורין היודעי' להעריך ערך אשיותם ולזהו ולא תטמאו את נפשותיכם לרחוש על הארץ ולהשפיל כבודכם לעפר כי אני ד' המעלה אתכם מאמ"צ ולמען תשאו את ראשיכם ותהיו אנשים ולא עבדים ולא תחתו לקול עלה נדף וי"ל בזה מ"ש פ' במדבר וידבר ד' וכו' לצאתם מארץ מצרים לאמור שאו את ראש כל עדת בנ"י שאחרי שיצאתם מבית עבדים ואולך אתכם קוממיות שתלכו בקומה זקופה מעתה מכאן ולהלן לא תשוחו לעפר ראשיכם לפני כל כלב אשר יחרץ לשונו על בנ"י כ"א שאו ראש שיהא לכם הרמת ראש וקומה זקופה:

עוד י"ל עפמ"ש לעיל בפ' יתרו בשם אוה"ח שע"כ הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים בשביל שהוא בית עבדים שהעבדי' ושרי מעלה מושלי' בו והקב"ה רצה בעצמו ובכבודו לשלוט על ישראל הדרתו ובלו"א יתרו פי' מ"ש זכור ושמור בדבור א' וכו' ד' אחד ושמו אחד לשם ולתפארת ולתהלה שאין כאן חילול כבוד שמים שהוא רם ונשא ישגיח על קרוצי חומר גושי עפר ע"י שאנו מקדשי' גם את גופינו קדש לד' ע"כ ראויי' אנחנו שהוא בעצמו ובכבודו ישלוט עלינו ולא ע"י שרים עיי"ש באריכות וז"ש כי אני ד' המעלה אתכם מאמ"צ להיות לכם לאלקי' אני בעצמי כד' אוה"ח הנ"ל וכיון שכן שלא יהא חילול כבודי בזה והייתם קדושים ופרושי' גם בעניני הגוף כי קדוש אני ונאה לקדוש פאר מקדושי' ואז ד' אחד לשם ולתפארת שם והתקדשתם והייתם קדושי' כי קדוש אני פירש"י לפי שאני אקדש אתכם למעלה לעוה"ב עפמ"ש בלו"א נח לפרש מ"ש ויתהלך חנוך את האלקי' ואיננו כי לקח אותו אלקי' כי דמה בנפשו שהולך לפני הא' וזהו מתהלך בנין התפעל שנראה כמהלך כמו מתרושש אבל בעת אשר לקח אותו א' לגבהי מרומים ליהנות מזיו השכינה אז ראה בעיניו שכל מה שדמה שהוא הולך בעוה"ז לפני הא' הוא אפס ואין כקליפת השום נגד מחזה שדי אשר חזה במרומים וז"ש והתקדשתם אתם סבורי' שקדושי' אתם לעת עתה אבל באמת הוא רק דמיון אבל והייתם באמת קדושי' בעת שאני אקדש אתכם למעלה לעוה"ב כפירש"י:

פרשת תזריע אשה כי תזריע וילדה זכר פירש"י אשה מזרעת תחלה יולדת זכר י"ל עפמ"ש