עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לוח ארז החדש

לוח ארז החדש רכה

Luah erez hachdash 225 · לוח ארז החדש · free full Hebrew text

Open in the reader →

ד' שיותר קדוש האכילה לשם שמים מהקרבן הקרב ע"ג המזבח וזהו לאהרן ולבניו מה שהם אוכלי' בקדושה ובטהרה הוא יותר קדש מן מן האישים אשר יקריבו ע"כ אין מן הצורך ואינו רשאי להמית לגמרי להמית את תאוותי' כ"א צריך לקדש א"ע במותר לו ולאכול בקדשה ולא לשרוף ולכלות לגמרי את תאות היצה"ר וזהו ואת שעיר החטאת הוא היצה"ר דרש משה והנה שורף שנעשה לבם חלל בקרבם ושרפו ובטלו אותו מכל וכל וע"ז קצף משה ואמר מדוע לא אכלתם החטאת במקום הקדש שהי' לכם לאכול ולשתות אבל במקום הקדש כי האכילה היא קדש קדשים יותר מאשי ד':

שם זאת החי' אשר תאכלו וכו' במד"ר וילקוט עתיד הקב"ה לעשות אריסטון לצדיקי' וכל מי שלא אכל נבילה וטריפה בעוה"ז יזכה לאכול ממנו הה"ד וחלב נבילה וטריפה וכו' ואכול לא תאכלוהו בשביל שלא אכלתם נו"ט בעוה"ז תאכלו ממנו לע"ל לפיכך משה מזהיר את ישראל ואמר זאת החי' אר"א כמין גלגלת של אש הראה לו הקב"ה מתחת כסא הכבוד וא"ל אם ניקב קרום של מוח אפי' כ"ש טריפה ע"כ כי לכאור' יפלא אחרי שלע"ל יהי' עולם התיקון וכל הנאות הגוף כאין ואפס יחשבו האיך יצויר שהצדיקי' יתענגו גם לע"ל במאכל שהוא הנאה גופנית והלא צדיקי' יושבי' ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה א"כ אריסטון וסעודה זו מה טובה אבל לפמ"ש בדיבור הקודם שגם אכילה גופנית בזמן שהיא בקדושה וטהרה לשובע נפשו גם היא תחשב לעבודה רוחנית וחשובה יותר ממנה ע"כ מי שאוכל בקדושה וטהרה בעוה"ז גם לע"ל יאכל כדי להשביע נפשו ע"כ מי שאינו אוכל נבילות וטריפות בעוה"ז ומורה עי"ז שגם אכילתו עבודת הקדש ע"כ יזכה לאכול גם לע"ל אבל מי שאוכל נו"ט א"כ אין אכילתן רק למלא כריסו ובטן רשעים א"כ בעוה"ב שהוא כלו קדש לא יאכל וכן פירשתי בלו"א מקץ מ"ש ג' שאכלו על שלחן א' ולא אמרו עליו ד"ת כאלו אכלו מזבחי מתים כי אם הצדיק אוכל לשובע נפשו לא מתה הבהמה בעת שחיטתה אדרבה כעת חיה היא כי נתעלית ממדרגת בהמה ונעשית לאדם ופי' ג"כ מ"ש ויהי האדם לנפש חיה כמו שהנפש הוא חיותו של אדם כן האדם האוכל את הבהמה בקדושה הוא נעשה נפשה של הבהמה והוא מחיי' אותה שמעלה ממדריגת בהמה למדריגת אדם אבל מי שלא יאמר ד"ת על השלחן ומורה שבעת אכילתו אין ד' לנגד עיניו הוא ממית את הבהמה שמורידה ממדריגת בהמה למדריגת אדם ביקר ולא יבין אשר נמשל כבהמות ירע ממנה ע"כ נקרא זבחי מתים שהוא ממית אותה בשעת זבחו וזהו כוונת המד"ר אחרי שהקדים שמאכילת צדיקי' לע"ל מוכח שגם האכילה היא עבודה תמה ע"כ א"ר מזהיר לישראל ואמר זאת החי' אשר תאכלו אם אתם זובחי השור לא שאתם ממיתין אותה בשחיטתה כ"א אדרבה זאת "החיה" בעת ההיא היא חי' אם תאכלו אותה בקדושה וטהרה. והנה האפיקורסי' מתלוצצים על תוה"ק שהוא מצוה על עניני אכילה ושתי' האסור והמותר ואומרי' שאין זה דרך כבוד כלפי מעלה שהשי"ת יתן עיניו על דברי' גשמיי' פחותים כאלה ולעגו הרבה על יגיעת בשר איזו יכשר או יטרוף הלא יאות לאמונה רוחנית לצוות רק על ענינים רוחנים העומדי' ברומו של עולם ולא לעשות כוונות למלאכת הבישול והאפיי' שקורין "קיכענ- רעצעפטע" אבל לפי הנ"ל שגם אכילה בטהרה היא עבודה לשמו ית' כל דבריהם מאפע הבל ותהו יחדיו כמובן ובאמת אין זה רחוק מן הדעת שתוה"ק מזהירנו על עניני מאכל ומשתה אחרי שהאדם הוא בעל גוף וחומר ולא מלאך שהוא רק רוחני ע"כ רק ע"י דברים גופנים שהאדם עוסק בתם תמיד יוכל הקב"ה לפעול עליו לטובה ולא רק ע"י דברים רוחני' שאינם דומי' לו כמ"ש הרא"ה בס' החינך ודוגמא לזה הלא ראינו שאם ניקב קרום של מוח טרפה אף שהגלגלת קיימת והוא הלא עצם חזק הוא והי' לו להגן יותר על המוח מן הקרום של מוח הרך והחלש בכ"ז אחרי שהמוח בעצמו רך וחלוש אינו מגין עליו רק הדומה לו קרומו הרך אבל אם ניקב אף שהגלגלת