לוח ארז החדש רכב

והעבודה ויצאו ויברכו את העם יה"ר שתשרה שבינה במעשה ידיכם' שלא לבד בעת שבת שבתון ששבתה העבודה תשרה שכינה עליכם כ"א גם כשאתם באים מימי קדש לימי חול תשרה שכינה עליכם והנה אם רק בימים שאין אנו טרודי' במלאכת החיים היינו יכולים לכוון את לבנו לאבינו שבשמים אז לא יהיו רק מעטים מבני עליי' שיזכו לטהרת הקדש להרחיק מטרדת המלאכה ורק לחזות בנועם ד' אבל אם תשרה שכינה גם במעשה ידינו כנ"ל אז כל ישראל כקטן כגדול לא לבד היושבי' בד"א של הלכה כ"א גם העוסקי' במסחור ובכל מלאכה יש להם מעלה בקדש ע"כ אחרי שאמר שתשר' שכינה במעשה ידיכם כנ"ל סיים וירא כבוד ד' אל כל העם לא רק ליחידי סגולה ואצילי ב"י כ"א לכל העם כקטן כגדול ד' עליהם יראה, ומה שפתח במקרא שלפנינו בלשון יחיד ויבוא משה ואהרן וסיים בלשון רבים ויצאו הוא להורות שלפני הקב"ה היו שניהם שקולים במעלתם אף שפקודתם היתה לכל או"א משמרת אחרת שמ"ר הי' רבן של ישראל ללמדם תוה"ק ופקודת אהרן היתה לעשות שלום כמ"ש הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום שני עמודי' האלו היו אבן פנה לייסד עליו בית ישראל והוצרכו ושניהם לזה כי הת"ח שתורתו אומנתו אינו ומעורב כ"כ עם הבריות. ואינו בקי כ"כ בטיבן לתווך השלום ביניהם ובשלום לחוד בלי תורה ג"כ לא יספיק ע"כ הוצרך לשניהם לזה אמר אף שבעת שבאו אל אוה"מ שניהם כאחד נחשבי' עד שאמר עליהם ויבוא בלשון יחיד בכ"ז בעת שיצאו מן האוה"מ הוצרכו להיות שניהם ובמ"א פירשתי מ"ש ורבים חללים הפילה וכו' שרק הת"ח יהנו מהגדולים ע"כ רק העצומי' והגדולים בתורה המה הרוגיה של ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה אבל ההמון לא יצטרכו לגדולת חכמתו אשר לא יבינו אותו ולהיפך לעשות שלום וללמד מוסר א"צ לגדולי' ולת"ח כי הם יודעי' בעצמם כדת מה לעשות כמ"ש ת"ח מרבים שלום בעולם רק ההמון צריך לאיש עושה שלום ביניהם ע"כ ע"י שהיו תאומי, צביי' משה ואהרן קא' ללימוד שהגדולים נצטרכו לו והאחר לתווך השלום שהוא נצרך לבריות ההמון עי"כ כלם התענגו מטובם וירא כבוד ד' אל "כל" העם:

שם ותצא אש מלפני ד' ותאכל אותם וימותו לפני ד' עפמ"ש כמדומני בס' מלאכת מחשבת שאם הי' האדם משיג נועם מתוקת העוה"ב אז מרוב החשק הנמרץ להתענג בתענוג נפלא כזה הי' האדם מאבד א"ע לדעת למען יעזוב מהרה את הארץ הנשמה ויזכה לחזות בנועם עולם העליון ע"כ נאמר נפשי יצאה בדברו ובשעת מ"ת על כל דיבור פרחה נשמתן עד שהוריד הקב"ה עליהם טל של תחיי' כאז"ל והוא בשביל שראו במעמד הנורא את גילוי השכינה בנועם זהרה ע"כ בחלה נפשם בחיי הגוף ורצו להשליך מעליהם את החומר העכור המעכבם להנות מאור העליון וז"ש ותצא אש מלפני ד' ותאכל אותם שנתלהבו מאש של מעלה כמו בשעת מ"ת כמ"ש שתויי יין נכנסו למקדש ששתו מיין המשומר בענביו ועי"כ וימתו. לפני ד' בטרם המית ד' אותם וטרם הגיע עתם למות מתו מעצמם לגודל תשוקתם לעוה"ב השליכו מנגד את עוה"ז שהוא מחיצה המפסקת בינם לבין אביהם שבשמים ועיי' לו"א אמור כ"ט:

עוד י"ל לאחרי שיש ג' מדרגות הא' הגבוה שבכל היא להתהלך לפני ד' כמ"ש באברהם והב' הוא כמו נח את האלקי' והמדרגה האחרונה הוא אחרי ד' עיי' לו"א שהארכתי בזה ואחרי שנדב ואביהו לא מתו אלא בשביל שהיו גדולי' ממשה ואהרן זהו שרמז הכתוב שע"כ וימתו בשביל שהיו במדרגה לפני' ד' ע"כ אמר מ"ר הוא אשר דבר ד' בקרובי אקדש כפירש"י:

שם ראשיכם אל תפרעו וכו' ובמסור' שבבעה"ט שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו ע"פ שז"ל אקרא דקרעו לבבכם ואל בגדיכם קרעו לבבכם בתשובה ואל תצרכו לקרוע בגדיכם ר"ל ואם אינו שב הקב"ה מייסר בכליון בנים כפירש"י אקרא הנותרים שאף על אלעזר ואיתמר נקלס' מיתה רק שתפלתו של מ"ר בטלה מחצה וגם מיתת אחיהם נדב ואביהו כפר' עליהם ככל מיתת