לוח ארז החדש כב

ע"כ אמר צדיק כזה אשר הוא כתמר כנ"ל לא יהא בעץ פרי אשר רק בעת פרחו יפול וימול תבוא לו הפרי ישווה לו כ"א יפרח כשושנה אשר בעת פריחתה כבר הגיעה לתכליתה ועוד שמי שכלה ימי נעוריו בחכמות חיצוניות למען ידע תהלוכות העולם רק אחרי שעברו ימי נעוריו יפרח ויציץ אבל הימים הראשונים יפלו אחרי שמלא אותם בהבל ותהו אבל הצדיק שלא מש מנעוריו מד' אמית של הלכה יפרח בימיו' אם עודנו בא בימים ולא בשנים גם בעת ההיא כבר יפרח כי ילדותו לא ביישה את זקנתו וזהו כוונת הכתוב "ראש דברך אמת" שהחוקר מוכרח להתעסק מתחלה בדברי שקר ותהו רק אחרי רואו בעין שכלו שעד עתה תעה בשדה זרים והוליד בנים זרים לא אמון בהם הרתם חשש וילדם קש תפקחנה עיניו ויראה האמת לא כן המאמין אשר רק תורתו היתה אומנתו מעודו הוא לא יבוא מן השקר אל האמת כ"א תחלתו וסופו אמת לאמת ויציב ונכון וקיים וזהו שראש דברך אות' שהתוה"ק לא תסתפק בזה להביא את המתעסק בה אל האמת אחרי התהלכו באורח שקר וכזב כ"א גם בראש וההתחלה כבר תפסו אמת להאי גברא:

ומזה נצמח עוד שהאמת הנקנה באורח שקר הנ"ל אין להחליט שיעמוד כן חי כל הימים שכבר הורה הנסיון שמה שהאמינו רבים וכן שלמים ע"י חקירתם והתפלספותם שהוא אמת באו אחרים וחקרום וסתרו את בנין הראשונים ויאמרו עליהם שהיו בכזב בלדתם את האמת לדעתם כדרך החקירה זה בונה וזה סותר זה חולם וזה פוטר אבל המאמין לא יחוש שיביאו הדורות הבאים לסתור בנינו אחרי שלא על גבורת האופתי' הוסד בנינו כ"א על אבן שלימת תוה"ק וז"ש ע"י שראש דברך אמת כנ"ל שיסודתה מתחלתה על הררי קדש האמת ע"כ לעולם כל משפט צדקך לא ימוט לנצח:

והנה החוקר עולה בסולם החקירה ממטה למעלה כמ"ש "והנה סולם מוצב ארצה" מתחלה ורק אח"כ ראשו מגיע השמימה אבל המאמין אשר מן שמיא מיהב יהיב לי' רוח דעת ויראת ד' והושפע עליו מגבהי מרומים הוא יביט מתחלה לשמי מרום ישא עיניו שיאציל עליו השי"ת מהודו ואח"כ אל זה יביט אל הארץ מתחת שגם שם יכיר את מקומו להלך נגד החיים ח"ש "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" שמתחלה יחגור באיזור האמונה הבאה משמים ממעל ורק אח"כ יורד כבידו לארץ וע"ז שפיר הסמיך ר"י קרא דראש דברך לאת השמים ואת הארץ. – וזהו נרמז ג"כ בנעילת התורה סופה לתחלתה שע"כ לא קם נביא כמשה ולא יבוא חוקר ופוקר לסתור דברי אב הנביאים אשר דיבר בתה ד' כי בראשית ברא את השמים ואחרי שהאמונה היא היתד ופנה של תוה"ק כל רואית שבעולם לא יזיזו אותה ממקומה. – והנה אברהם אבינו היה ראש החוקרים כידוע ע"כ וירא אליו ר' וכו' ויבן מזבח לד' הנראה אליו לעין שכלו ותבונתו אבל ויעתק משם "ההרה" אל הר ד' הר האמונה שלימה מקדם ממדרגת החקירה שעמד עליה מן קדמת דנא אשר לא הי' בטוח שיעמוד עליה לנצח העתיק את עצמו לבית אל ששם איווה ד' למושב לו בית נאמן ונצב לעולמי עד ויקרא בשם ד'" היה הוה ויהיה שמעתה הי' נכון לבו בטוח שר' יהי' לו לאלקים מעתה ועד עולם:

ואחרי הדברים האלה מיושבת השאלה שהצגנו בראש דברינו כי הצדיק אשר באמונתו יחי' כל טבעי ותכונתו קדש לד' ותולדותיו כיוצא בו אחרי שראה דברי אמת וצדק לא הי' בו נפתל ועקש ע"כ גם צאצאיו כמותו ומעשה אבות יירשו בנים וע"ז נאמר מתהלך בתומו צדיק שהי' תם ושלם מעודו אשרי בניו אחריו שיהיו פרי ישוו לו ושמעתי בשם א"ד הה"ג מהיר"ר שמעון סופר אבדק"ק קראקא זצוק"ל שפי' כעין זה מ"ש ג"כ גיל יגיל אבי צדיק שאם בנו צדיק באמונתו יחי' אז בטוח שגם זרעו אחריו יהי' כמותו ע"כ גיל יגיל גילה אחר גילה כפי' המדרש אבל ויולד חכם ישמח בו אם יולד רק חכם אשר רק בשביל החקירה הגיע למטרת האמת לא ישמח רק "בו" עם הבן החכם אבל זרעו אחריו לא ידע מה ילד יום וז"ש פרי צדיק והוא הצדיק תמים אשר לא ע"י חקירתו וחכמתו הגיע למרום פסגת השלימות כ"א לו הנפשות נפש רוח נשמה יחידה חיה השפעה אלקית משמים ממעל ע"כ גם פריו יהי' עץ חיים קדש הילולים אבל לוקח נפשות מי שרק ע"י עקולי ופשורי בשדי החכמות הזרות וכמה הרפתקאות עדו עלי' עד שלקח ורכש לעצמו את הנפשות הנ"ל ע"י רוח מבינתו יחלוף זה האיש לא ידענו עוד מה יהי' לו ולזרעו אחריו וזה הי' בנח שלא הי' צדיק תמים מתחלתו רק ע"י חקירתו ודרישתו נעשה צדיק ע"כ קודם שהגיע לאמתן של