לוח ארז החדש כא

פרשת נח אלה תולדות נח וכו' את האלקים התהלך נח במדרש זש"ה פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם ובע"הט כ' האלקים התהלך נח סופי תיבות חכם ונ' כי לכאורה יפלא אחרי שפרי צדיק עץ חיים איך נח שסיפר הכתוב בשבחו הוליד חם ויפת הרשעים, ונ' עפמ"ש מקרא כתיב פ' לך וירא ד' אל אברם ויבן שם מזבח לד' הנראה אליו ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל וכו' ויקרא בשם ד' עפמ"ד בב"ר ריש בראשית ר' יצחק פתח ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך עפמ"ש בפ' כי תצא לא תזרע כרמך כלאים וכו' לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ובמסירה שבבע"הט אל תחרוש על ריעך רעה עפמ"ש בלוח ארז שלא תזרע התו"הק עם חכמה חיצוניות יחדיו שהם כלאים זה בזה פן תקדש כת"א ורש"י יסאב ויטמא הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם הבא מן החדש מן החכמות חיצונית "את המלאה" היא התו"הק שנקראת מלאה על אשר מלא האדם את ידו על ידה לקדש עיי"ש בפרשתינו ויש להוסיף בטעמא דמילתא כי אף אם יצליח האדם לצאת בשלום אין פגע מפרדס חכמות חיציניות כי סופו שגם החכמות ההן תהיינה לו לעזר ולמסייע לכונן עמודי תו"הק כמו שמתנצלים א"ע דורשי החכמה והתושיה בכ"ז בטרם יצא מסבך הספיקות ובטרם יבשילו אשכלותיו ובטרם הגיע עד תכליתה יתעוררו בלבי ע"י התעסקו בהן מחשבות ורעיונות לא טהורות ומה לו לאותו צרה להשתומם ולהסתפק אף רק כשעה חדא וזהו לא תחרוש את שדה בינתך בשור הוא הטהור ורומז לתו"הק וחמור הוא הטמא ורומז לחכמת זרים והומם אף שאחריתך ישגא להביא במסירת הברית התורה עם החכמה בכ"ז עד שתגיע למדה זו ובהלוך רעייונותיך דא לדא נקשין ומקשין על ד' ועל משיחו ולמה לך לחרוש רעה על ריעך זה הקב"ה:

ועד"ז פי' מ"ש בפ' קרח והיה האיש אשך מבחר בו מטהו יפרח והשכותי מעלי את תלונת בני ישראל אשר הם מלינים עליכם ובמסורה שבבע"הט צדיק כתמר יפרח, יפרח כשושנה, יפרח בימיו צדיק. ויש להמליץ מה שמתאוננים על הרבנים שמלאו כריסם בדברי הלכה ולא שקדו על דלתי בתי החכמה החיצונות כ"א לא משו מתוך אהלה של תורה בה הרבו ישיבה ואומרי' עליהם שהן אמת שקנו לעצמן חיי עוה"ב אבל לתקן עולם אין בהם מועיל אחרי שהם כעץ יבש לא ידעו להתהלך בארצות החיים כי לא התערבו עם הבריות אבל באמת תלונת שוא היא כי ד' יתן חכמה ויהיב חכמה לחכימין שאף שלא עסקו בימי נעוריהם רק בדברים העומדי' ברומו של עוה"ב מ"מ הנסיון יוכיח ועינינו רואות ולא זר שאותם האנשים שלא זזו מימיהם מתוך כותלי ביהמ"ד ופירשו את עצמם משוט בארץ והתהלך בה בכ"ז לעת מצוא שיצטרכו להלוך נגד החיים אף שנראה שהם כעץ יבש בכ"ז לא ימושו מעשות פרי בעתו ויפרחו ויחיו כי גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה שנאמר עץ חיים היא כלומר אף שידמו לעץ יבש אשר אין בו רוח חיים בכ"ז הפוך בה דכלא בה התוה"ק תביאם לידי חיים וז"ש והיה האיש אשר אבחר בו אם השם רוצה ובוחר בו אל תירא שהוא דומה למטה ולמקל אשר כבר נכרת מעץ החיים ואין לו לחלוחית וע"כ לא יועיל לחיי עולם אשר בו יעשה מעשהו כ"א ידוע תדע כי מטהר מה שנדמה למטה יבש "יפרח" מחדש ויוציא פרי המשמח אלקים ואנשים ועי"כ והשכותי את תלונת בני ישראל אשר המה מלינים עליכם משה ואהרן תאמי צביה באמרם שאין אתם ראוי' לשרת בקדש כי אין בכם רוח חיים להלוך נגד החיים וע"ז מייתי המסורה צדיק כתמר אף שהוא דומה לתמר העומד בפ"ע ואינו מתערב עם שאר האילנות וגם הוא גבוה מכל שאר אילנות ולא התערב בעולם המעשה בכ"ז לעת מצוא הצורך לזה יפרח ויבוא בו רוח חיים:

והנה כל האילנות כשמפריחין אין כאן עדיין תכלית האילן והוא הפרי רק כשיבש וימול הפרח והנץ אז רק יבוא הפרי למלא מקום אשר כפורחת עלתה נבנה, אבל השושנה שאין לה פרי בעת שהיא פורחת כבר נגמרה ויצא לפועל כל תכליתה כן מי שמתערב בעולם בימי עלומיו עוסק בספרים חיצונים למען ידע להלוך נגד החיים בעת ההיא אין לו ממנו תועלת עצמם רק אח"כ כשכבר מלא כריסו בחכמות זרות יבוא לו פרי עמלו לא כן התלמיד חכם אשר תורתו היתה אומנתו ולא התעסק בנעוריו בעניני עוה"ז ורק לעת מצוא שיצטרך לזה יפריחו הקב"ה כנ"ל לזה יש לו תועלת בעת הפריחה