לוח ארז החדש ריט

אדרבה יהא לנו לגאון ולתפארת ששם ד' נקרא עלינו אז יראו שונאינו ויבושו כמ"ש בלו"א תזריע מקום יש להקב"ה ומסתרים שמו ושם הקב"ה בוכה שאם המקום שישנו להקב"ה בארץ להשרות שכינתו בישראל מסתרים שמו שרק בסתר ובהצנע אנו יודען אבל בפהרסי' נבוש להקרא בשם ישראל ע"ז הקב"ה בוכה וכ"כ בלו"א פרשתנו שאש אשר עולה למעלה הוא רמז לגאוה וגאון וז"ש והי' בית יעקב אש אם בית יעקב וישראל כ"א ילבש מדת הגאוה על לאומיתו אז לא יהי' שריד לבית עשו כי ד' דבר היא הכנסת ישראל אם עולה ומגביהת א"ע למעלה ראש אז היא עולה על מוקדה אף שרוצים לשורפה בהבל פיהם בכ"ז כל כלי יוצר עליהם לא יצלח כ"ז שאש הגאוה על מולדתם תוקד בהם וזהו ג"כ כוונת התנחומא הנ"ל שאו"ה שואלים מה זה שישראל מקריבי' קרבנות חלבם ודמם בכל עת ובכל שעה על מזבח אמונתם ומדוע לא ישליכו מנגד את אמונתם אחרי שהם דווים וסחופי' עליה כל היום וע"ז השיב זאת תורת העולה, גם אם מדבר ושממה יושם להם בכ"ז עולים ומתגאים שהם עם ד' ועי"ז אוביהם יפלו אחור:

שם והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר עפמ"ד בחולין מדכתיב זאת תורת הבהמה והעוף מי שעוסק בתורה מותר לאכול בשר אבל ע"ה אסור לאכול בשר וכ' רש"א בח"א אף דגם דגים כתיבי בהאי קרא מ"מ כיון דעיקר הטעם הוא דבאכילת בשר יש בו אופנים הרבה לאסור ע"כ ע"ה שאינו יודע הדינים אסור לאוכלו משא"כ בדגים שא"צ לידע רק מסנפיר וקשקשת וז"ש והבשר אשר יגע אפי' רק במקצת באיסור וטומאה אינו רשאי לאכול כי צריך להרחיק מצ"ט שעני היתר בשביל שער א' של איסור ע"כ אף נגיעה במקצת טומאה פוסלו כ"א והבשר רק כל טהור ויודע להבחין בין איסור להיתר הוא רשאי לאכול:

פ' שמיני ושור ואיל לשלמים וכו' כי היום ד' נראה אליכם נתכוונתי בזה לד' הג' בס' התורה והמצוה שע"כ לא הוצרך אהרן לשלמים יען שהשלמים באים לעשות שלום בין המקריב לאביו שבשמים ואהרן כבר נתכפר לו מקדם מעשה העגל וי"ל שזהו שאמר כי היום ד' נראה אליכם כי במי שיחרה אף ד' עליו לא יראה את פני האדון ד' כמ"ש במ"ר שכ"ז שהיו ישראל נזופי' לא נגלית עליהם השכינה ע"כ כ"ז שלא נתכפר להם מעשה העגל לא נראה להם השם ורק "היום" ולא מקדם ד', נראה אליכם ע"כ צריכי' אתם לשלמים לעשות שלום ביניכם לבין קונכם לא כן אהרן שכבר עשה שלום במרומיו אין לו להביא שלמים:

שם זה הדבר אשר צוה ד' תעשו וירא אליכם כבוד ד' המדרש הובא באוה"ח זה הדבר זו מילה שנאמר וזה הדבר אשר מל יושע שאף שאין אנו רשאי' לעבוד ע"מ לקבל פרס י"ל הנ"מ לקבל שכר גשמי שנקרא בשם פרס מלשון פריסה שהגשמית אינו אלא חלק ולא כל' אבל לעבוד את ד' כדי שיזכה לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו ולעלות למעלה בקדש רשאי ואפשר שע"כ אז"ל אל תהיו כעבדי' וכו' ע"מ לקבל פרס וסיים ויהי מורא שמים עליכם כדי שתזכו לחזות בנועם ד' מותר לעבוד ולשמש וז"ש זה הדבר אשר צוה ד' תוכלו לעשות ע"מ שירא עליכם כבוד ד' תוכלו לעשות המצות והנה במדבר לא מלו ישראל וי"ל הטעם אחרי שהיו נזופי' למקום ולא יכלו לזכות לחזות בנועם ד' ולא יזכו למה שנאמר בא"א אחרי המילה ומבשרי אחזה אלוק ע"כ אחרי שלא היו יכולים לקוות לשכר רוחני ע"כ לא מלו וז"ש אחרי שממקרא שלפנינו מרומז שרשאי לעשות אלה המצות ע"מ שירא כבוד ד' והמילה שלא מלו במדבר ראיי' לזה ע"כ זה הדבר והסבה אשר רק יושע מל אותם ולא בהיותם נזופי' במדבר:

שם קרב אל המזבח ועשה את חטאתך וכו' וכפר בעדך ובעד העם ובמסור' שבבעה"ט. וכפר על העם גבי קטרת וכפר על חטאתינו כי רש"י פי' שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל מ"ר לכך נבחרת י"ל שאהרן נתבייש בשביל שהוצרך להביא חטאת מכלל שחטא לכך בוש