לוח ארז החדש רטז

לו לטובה והוסיף לאמר אע"ג שרק בנפשו חטא ולא בגופו בכ"ז הנפש האוכלת עונה תשא וכיו"ב פי' ונפש כי תחטא בויקרא:

וחלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו. י"ל עפמ"ש הרופאים שנבילה וטריפה הוא סכנה לגוף כי היא מתנוולת והולכת ומפני זה אסרה התורה אותם. אבל לא כן עמנו שלומי אמוני בנ"י לא מחמת היזקם לגוף כ"א היזקם לנפש הישראלי היא המונעת אכילתנו מהם. והנה אם היתה מניעת אכילתם תועלת הגוף היה קל מאוד לקיים איסור זה כי כל אדם חש ונזהר לשמירת גופו וכ"כ בלו"א ויקרא אקרא דכי כל דבש לא תקטירו שאין המצוה בנקל לקיימה כ"א תכבד העבודה על האנשים שצריך להיות קשה על האדם לקיים מצותיו ובכ"ז יקיימם ויבטל רצונו מפני רצון המקום. והנה ראינו שגם לנבילה וטריפה יש להם שומן וחלב שהם סימן לבריאת מזגם. ועשה ה' ככה שישמנו ויהיו בריאים וחזקים כדי להוציא מלב הטועים שכל איסורי אכילות שבתוה"ק הם רק לשמירת בריאת הגוף "היגיעני" ואז יהא בנקל מאוד לשמרם ולא יהי' לפום צערא אגרא. ע"כ הראה השי"ת ע"י חלבם ושומנם שהם בריאים ושלמים ואינם מזיקים לגוף רק לנפש ועי"כ תכבד העבודה. ויהי' לטרוח ולמלאכה למנוע מהם ועי"כ תהי' לנו צדקה כי נשמור לעשות לקיים מצותו ית"ש להבדל מאכילתם. וזהו וחלב נבילה וטריפה יעשה. כלומר מה שיעשה להם חלב ושומן סימני הבריאות הטעם הוא לכל מלאכה ואכול לו תאכלוהו" כלומר שיהי' למלאכה וטורח מה שלא תאכלו אותו. משא"כ אם היו דלים ורזים אז בנקל הי' למנוע מהם כנ"ל. ויש לתמליץ ג"כ על אוכלי נבילות וטריפות שיצא מחלב עיניהם שזה ג"כ להורות כנ"ל שיהי' לנו מלאכה מהם אע"ג שטוב להם:

ואת כל העדה הקהל אל פתח אה"מ ויעש משה כאשר צוה ה' ותקהל העדה כו' עפמ"ש ויהי בישורן מלך בהתאסף ראשי עם יחד כי המצוה על הראש והנשיא שישרה אהבה ואחדות בין ישראל. והנה האמצעי היותר מוכשר לזה לאגד את בנ"י הוא אם הראש בעצמו משתדל לקיים דבר ה' ולא יפיל דבר מכל דברו הטוב אשר צוה עי"ז יתעוררו גם ישראל לעשות חיל להיות אחזת מרעים וזהו שצוה ה' להקהיל את כל העדה אל פתח אה"מ. ויעש משה את כל אשר צוה ה' שקיים כל מצותיו ועי"ז ותקהל מעצמה כל העדה ולא הוצרך עוד להקהילם:

ומפתח אה"מ לא תצאו שבעת ימים כו' כי שבעת ימים ימלא את ידכם כו' ופתח אוהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת ה' ולא תמותו כי כן צויתי. כי לעבוד עבודת המשכן צריך הכנה דרבה לעבדו בקדושה ובטהרה ולא יתערב בעבודה מחשבת פיגל לא ירצה או שיחשוב העובד שעל ידה עולה הוא לגדולה ולו העוז והמשרה לכהן פאר או שיחשוב שע"כ הוא עובד עבודת הקדש מיראת העונש שאם לא יעשה כן דמו בראשו ואחת דתו להמית כ"א צריך לכוון רק לשם פועלו לבדו ולא יתערב בו לא מחשבת גאה וגאון ולא יראת העונש ע"כ אמר שמוכרחים אתם לישב רק פתח אוה"מ ז' ימים ולא תבואו עדן אל הקדש פנימה למען שבימי ההכנה האלו יצא מלבכם כל מחשבה זרה ובטרם יזדככו ויטהרו מחשבותיכם מכל סיג מחשבה זרה לא תגשו אל הקדש כי ז' ימים ימלא ידכם בעת ההכנה לא תהי' מחשבתכם עדיין כלו קדש לד' כ"א עוד תשמחו בזה שע"י משמרת כהנתכם ימלא "ידכם" כחכם וחילכם להיות המשרה על שכמכם לשלוט באדם ועוד ושמרתם את משמרת ד' ולא תמותו" כל ז' הימים רק בשביל זה תהי' מחשבתכם לשמור משמרת כהנתכם מיראתכם שלא תמותו ותתחייבו בנפשכם אבל לא זו הדרך כ"א העבודה צריכה להיות תמה בלי שום כוונה אחרת רק לעשות רצון קונו והביא ראיי' לזה שהרי מרע"ה נאמר עליו ותחסרהו מעט שנמסרו לו מ"ט שערי בינה ולא הי' מן הצורך שהקב"ה יצווה עליו