לוח ארז החדש רז

הללו שרק יחדיו יהיו תמים ולא יפרדו הא' מחה תמחה את "זכר" והכוונה מה שעלה במחשבתו של עמלק מקרי "זכר עמלק" את זה תמחה מעל לוח לבך ואז יעבירו מעליך פשעיך ועי"ז תוכל לקיים זכירה שנית זכור את אשר עשה לך עמלק ואינך אתה הגורם כנ"ל. אחרי שהנך מעביר על מדותיך. והנה להעביר על מדותיו צריך האדם להפיל את יצרו ולנצחו ובמה יזכה לזה הוא כמ"ש מאוד מאוד הוה שפל רוח שתקות אנוש רמה ויזכור כי עפר ואפר הוא ומה לו לנקום ולרדוף אחרי פרעוש שבן לילה הי' ובין לילה אבד והי' לעפר הארץ וזהו אם "זכיתם" ונצחתם כפי' זכות בכמה מקומות. אז ע"י הנצחון ליצ"ר ומחיתה את "זכר" עמלק כנ"ל ע"י ידכם שהנכם כדמים לא"א שאמר ואנכי עפר ואפר והעביר על מדותיו. ואם לאו שאין אתם מעבירים על מדותיכם אז א"א לכם לזכור את אשר עשה עמלק כי אתם בעצמיכם הגורמים כי קושיין ועי"ז התקינו עצמיכם אתם בעצמכם הגורמים לשעבוד גליות והכנתם עצמכם לשיעבודו של עמלק ולא תוכלו לזכור את אשר עשה לך עמלק. ואפשר להמתיק בזה מאמר המ"ר הובא בלו"א פ' תצא שדרש גערת גוים אבדת רשע זה עמלק ועשו. וסיים ושמא תאמר אף יעקב בכלל ת"ל אבדת רשע רשעים אין כתיב אלא רשע ותמהו המפ' מהכ"ת לכלול אף יעקב ולהנ"ל א"ש דסד"א שיעקב הוא הגורם שבא עמלק ע"י רפיון ידים מד"ת והביא דכתיב רשע:

ובדרוש לפ' פרה אמרתי בפרשתנו במ"ש במד"ר פ' תצוה פ' ל"ח לקח פר בן בקר הה"ד גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקיבה שנאמר ויקחו אליך פרה אדומה וכשהיא רוצה קוראה בלשון זכר שנאמר לקח פר בן בקר לכפר עליהם על מה שעתיד לכך נאמר גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם" כי אז"ל שע"כ הפרה באה נקיבה לכפר על מעשה העגל תבוא אמה ותקנח צואת בנה. הכונה שהתנצלות ישראל שעבדו את העגל הוא שלא מדעת עצמן חטאו כ"א הוסתו והודחו מערב רב שאמרו אלה אלהיך ישראל. והנה נקיבה הוא בכ"מ כינוי למקבל ונשפע עליו ממקום אחר. ע"כ הפרה שהוא לכפר על מעשה העגל באה נקבה לרמז שרק ע"י שהיו ישראל בבחי' נקיבה המושפעת שקבלו מאחרים עי"כ סרו מאחרי ה'. וי"ל בזה וארז"ל בקש שלמה לעמוד על טעמה של פרה אדומה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" והוא עפמ"ש בלו"א בראשית י' לפרש איזהו חכם הלומד מכל אדם ה"נ אחרי שאמר שלמה והתגאה בלבבו שהוא חכם ומבין מדעתו ואין אחרים יכולים לפעול עליו א"כ לא ידע טעם שהיא באה נקבה שהוא כנ"ל להורות התנצלותם שלא קבלו את הדיעות הזרות רק מאחרים המסיתים. וזהו אמרתי אחכמה אם אני אומר שאחכם מעצמי ואיני מתפעל מאחרים. אז "והיא" מה שפ"א באה נקיבה רחוקה ממני לא אבין טעמו. ופירשתי מאמר המדרש הנודע "מה ראה קרח לחלוק על משה פרה אדומה ראה" דהנה אז"ל ויפול משה על פניו שחשדוהו באשת איש. ופי' ז"ל. שחשבו שגם נבאותו היא בבחי' נקיבה וסברו שטוב לו לאדם שיהי' בבחי' כזאת כמ"ש במארז"ל מאוד מאוד הוה שפל רוח וזה למדו מפרה אדומה שבאה נקיבה להורות ע"ז. והנה כ"ז שייך לומר בישראל שהוסתו מאחרים כי ל"ה בהם כח לעמוד נגד הסתת המדיחים אבל אהרן הכהן בחיר ה' רצתה נפשו בו. עליו אין לומר התנצלות כזה כי כאיש גבורתו לעמוד בפרץ וכל הרוחות שבעולם אין מזיזים אותו ממקומו ע"כ חטאו לא היה בבחי' נקיבה המקבלת כ"א בבחי' זכר ובכ"ז נמחל לו חטאו כי הכל הולך אחר הכונה ואחרי שכונתו הי' לשמים כמ"ש חג לה' מחר אע"ג שסוף מעשה ל"ה לטובה מ"מ ע"י מחשבתו שהיתה לטובה מחל לו השי"ת ברחמיו אע"ג שהי' בבחי' זכר. וז"כ המדרש גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם שדורש לבות ה' לתכן רוחו כפי החפץ והכונה. ע"כ בישראל אע"ג שלא הי' מחשבתם לטובה עכ"ז ידע שהם בבחי' נקיבה וקורא אותה בלשון נקיבה והביאו פרה נקיבה. אבל גבי אהרן