לוח ארז החדש רג

ויקרא פ' ויקרא ויקרא אל משה כו'. הא דלא קאמר ויקרא ה' אל משה י"ל כי מתחלה לא הי' משה רבינו ע"ה יודע מי המדבר עמו כמשז"ל אקרא דאנכי אלקי אברהם אביך שהי' סבור שאביו מדבר עמו ודרשו ע"ז פתי יאמין לכל דבר שכן קורין לינוקא פתיא ע"כ כ"ז שה' נראה אליו מרחיק ולא מקרוב עד שהוצרך לקרותו אמר ויקרא אל משה כי לא נודע לו עוד מי הוא קול הקורא רק אח"כ שזכה שהש"י דבר אתו עמו פה אל פה אז ידע בטח כי הוא אשר דבר ה' שמו:

ובמד"ר הה"ד ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו. י"ל עפמ"ש לפרש בפ' בלק כל אשר ידבר ה' אותו אעשה. שהתפאר בעצמו שהוא גורם שהקב"ה ידבר עמו והוא הוא העושה והגורם שהקב"ה ידבר עמו ע"ד ותגזר אומר ויקם לך. וזהו מלאכיו אלו הצדיקים כפי' המד"ר "עושי דברו, הם עושים שהקב"ה ידבר כרצונם. וזהו ג"כ ויקרא אל משה שמתחלה קרא הקב"ה אליו אם רצונו לדבר אתו ואח"כ וידבר ה' אליו. והטעם שמלאכיו הם "עושי דברו" כמבואר. וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר. וברש"י צא ואמור להם דברי כבושים בשבילכם הוא נדבר עמי. המפרשים הקשו מאי הם הכבושין בזה הא אדרבה למעלה יחשב שבשבילם מדבר עמו ועי' תו"מ. ונ' עפמ"ש זאת התורה לעולה שכל מי שעוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה. ויקרא פרש"י לשון חבה ודבר הוא לשון קשה. ואחרי שבעווה"ר חרב בית המקדש וצריכים אנחנו להשלים את הקרבנות ע"י אמירה כמ"ש ונשלמה פרים שפתינו. לז"א ויקרא אל משה לשון אהבה וחבה וזה בזמן שבית המקדש קיים אבל ע"י שחרב מקדשינו דבר אתו קשות ואמר לו "לאמר" שיאמרו וילמדו פ' הקרבנות. ואחרי שע"י חטאת ישראל גלו מארצם וחרב ביהמ"ק ע"כ הם דברי כבושין שבשבילכם שעונות שלכם יגרמו לחרבן בהמ"ק "דבר" עמו בלשון קשה. ובמד"ר אמר משה רבינו לפני הקב"ה מכל האומות שיש לך אין אתה מצווני אלא על ישראל א"ל מפני שהם דבוקים בי שנאמר כי כאשר ידבק האזור אל מתניו כן הדבקתי בי בית ישראל ונ"ל עפמ"ש חבור עצבים אפרים הנה לו שאפי' כשישראל עוע"ז ח"ו כל זמן שיש שלום ביניהם הקב"ה מוחל להם אבל חלק לבם עתה יאשמו. ובעוללות אפרים עמוד כ"ב פי' בזה משאז"ל אתם קרוים אדם ואין אוה"ע קרוים אדם כי השמות שיש למין כמו גבר איש אנוש מצינו גם בלשון רבים גברים אנשים אבל אדם אין בו שום ריבוי לומר אדמים וזהו מורה על האחדות שיש באומה הישראלית כמ"ש ומי כעמך ישראל גוי אחד ע"ש נפלאות. והנה הקרבנות גם הם בודאי אינם מכפרים אלא בזמן ששלום על ישראל וי"ל שע"ז נאמר אדם כי יקריב ועדרז"ל כאדם הראשון והיינו כשתהיו בבחי' אדם כנ"ל שכולכם בנפש א' כמ"ש ויחן שם ישראל וזה כמו אדה"ר שהיה בודאי יחידי בעולם ולא הי' לו מחלוקת. אז כי יקריב מכם ירצה לו. ואחרי שהאחדות האמיתי הוא הקב"ה וכמ"ש אתה אחד ע"כ צוה רק לישראל שיביאו קרבן מפני שהמה ג"כ באחדות וכמו שגם האזור מאחד ומאגד את כל הבגדים וזהו כונת המדרש כמבואר. ובאופן אחר י"ל עפמ"ש להלן ונודעה החטאת אשר חטאו עלי'. ובמסורה שבבעה"ט "ונודעה יד ה' את עבדיו" וכ' עפמ"ש רמב"ן פ' תזריע שע"כ הנגעים מטמאים