לוח ארז החדש רב

הוסיף להשטין ולהרשיע בלשונו וגם "ולמלך אין שוה" שאין להם שויון ודמיון למלך עליון להדבק בדרכיו להניחם למען שיניחם חיים וקיימים בשביל שעכ"פ מקיימין מצות גמ"ח ושוין למקום ב"ה:

ובבזה לא שלחו את ידם צ"ל מדוע לא קיימו מצות המלך שפקד ושללם לבוז ע"כ אפשר לומר כדי שלא יאמרו הגוים שבני ישראל לקחו את רכושם וכל מגמתם היתה למען בצע כסף ולא לנקום את נקמת ה' מיד שונאיהם ושוסיהם ע"כ צוה המלך שיעשו בהם נקמה ואדרבה לא יגעו בכל אשר להם רק יבזוהו בלבם לכל הונם ורכושם ורק לנקום נקמתם הם עומדים על אויבים בנפש אשר בקשו לכלותם מן הארץ ע"כ מה שצוה המלך ושללם "לבוז" הוא מלשין ביזיון שיהי' שללם כמבזה ונמס בעיני ישראל אשר רצו רק לעמוד לנפשם וא"כ סיפר הכתוב שקיימו מצות המלך ובבזה לא שלחו את ידם:

ובביאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה וכו' על ראשו ותלו אותו ואת בניו ולכאורה לא ציני שבניו חטאו, ורז"ל דרשו שכתבו שטנה על היהודים ומ"מ יקשה אבית אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה ומדוע תלו אותם אבל אחרי שמרשעים יצא רשע ע"כ יתמו עם עון אבותם והראי' שהרי המן לא חטא אלא בשביל שהי' אגני בן צפעוני מגזע עמלק ותחת אבותיך יהיו בניך וז"ש ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב מעל ראשו' רק בשביל שראשו ומקור מקומו טמא ע"כ מעשה אבות ראש משפחתו ירש הצורר ע"כ כמו שהוא יליד רשע לאבותיו הרשעים כן גם בניו יוצאי חלציו ירשיעו ג"כ כמותו וע"כ תלו אותו "ואת בניו" על העץ ובערת הרע מקרבך:

על כן קראו ימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת בהתכת הכתוב נראה עפמ"ש לעיל בפרשת בא אקרא צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו שבגאולת מצרים הי' גאולת הנפש וגאולת הגוף שניהם גם יחד כמו כן בגאולת אסתר ג"כ כפלים לתושי' שהי' גאולת הגוף להשמיד להרוג ולאבד וגם גאולת הנפש שהרי נהנו מסעודתו של אותו רשע והשתחוו לצלם ונגאלו, וז"ש להרוג להשמיד וכו' וסיים "ושללם לבוז" וקשה אחרי שנהרגו מה בצע להם בדמיהם ומה זו פקידה, ולהנ"ל י"ל אחרי שנאמר שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב ונאמר עלית למרום שבית שבי ע"כ התוה"ק נקרא שלל ולזה יאמר לא לבד להשמיד ולהרוג נגזר עליהם כ"א גם ושללם זו התוה"ק וקנינם הרוחני לבוז היא תתבזה עד שאול תחתית ר"ל, ובמגלת סתרים פי' שלשון פור הוא מלשון פיר התפוררה הארץ ע"כ רק גורל לרעה יכונה בשם פור וז"ש ע"כ קראו לימים האלה "פורים" כלומר שני גורלות לרעה היו בעוכרנו לאבידת הנפש ואבידת הגוף ושניהם נהפכו לטובה ובמשנה דמגלה פ"ב נחלקו מהיכן מתחיל המגלה אם רק מאחר הדברים האלה או מאיש יהודי ואם הי' רק גאולת הגוף הי' די להתחיל מאיש יהודי או מאחר הדברים האלה גדולתו של מרדכי או המן אבל אחרי שהיתה גם גאולת הנפש אשר מחלתה נהיית מתחלת המגלה שיסופר מהמשתה שעשה וישראל נהנו ממנו או השתחוו לצלם ע"כ הלכה כדברי האומר כולה, וזהו שסיים אחרי שאמר שקראו לימים האלה "פורים" להורות שבשניים נגאלו מכל צרה בגוף גם בנפש ע"כ על "כל" דברי האגרת הזאת כל המגלה הזאת מראשה גם מקים שיסופר מהמשתה שננעלו בנפשם ומזה נגאלו מספרת כולה נפלאות הי אשר הפליא לעשות עמנו בחסדיו ית"ש:

חסלת וספר שמות.