לוח ארז החדש קצח

הרמב"ן כתב בריש הפרשה "יכלול כל עדת בני ישראל האנשים ונשים" ע"כ אמר שלכל עדת בני ישראל אף הנשים בכלל לכולכם ביום השביעי יהי' קדש שגם הם חייבות בקידוש אף שהוא מצות עשה שהזמן גרמא והטעם כי "כל" העושה בו מלאכה יומת אף הנשים בכלל כי בלא תעשה אין חילוק בין זמן גרמא וכיון דאיתנהו בשמירה איתנהו ג"כ בזכירה ע"כ יהי' לכם קדש והוא מצות קידוש היום לכל עדת בני ישראל גם לנשים:

וביארתי עוד בפסוקים אלו ובמה שסיים "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' וכ"פ השלה"ק שקאי על אש המחלוקת, ונראה ע"פ דבריו ז"ל במ"ש בלו"א לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום ואחרי שהשלום היא יסוד העבודה רצוני שאם אין שלום לא יוכל איש לעבוד עבודתו ולעסוק באומנתו כי המחלוקה תפריעהו מעבודה ע"כ אמר עי"ז ויקהל משה את כל עדת בני ישראל שעשה אותם לקהל ואגודה א' אשר השלום והשלוה ישכון בתוכם אם זאת ישימו אל לבם כי זה הדבר אשר צוה ה' "לעשות" ולא להיות יושב ובטל כ"א אדם לעמל יולד וגדולה מלאכה ואם זאת יהי' לנגד עיניהם ממילא יעשו שלים אמת כדי שיוכלו לקיים מצות "עשה" ועביד ושלא תאמרו שביום השבת שאין כאן עבודה יוכלו להחזיק במחלוקת כי אין פחד העבודה וביטולה לנגד עיניהם ע"כ סיים ואמר לא תבערו אש המחלוקת גם ביום השבת:

זה הדבר אשר צוה ה' לאמר קחו מאתכם תרומה לה' כפל מלת לאמר אחרי שכבר אמר לפני זה לאמר י"ל דרומז למ"ש ז"ל בב"ב גדול המעשה יותר מן העושה ע"כ בצדקה החיוב על כל אדם לאמר לחבירו ולזרזו שיתן וזהו הכונה זה הדבר אשר צוה ה' דהיינו לאמר שכל אחד יאמר לחבירו קחו מאתכם תרומה לה':

וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את אשר צוה ה'. במסורה תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה, ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, עפמ"ש בלו"א בהעלותך נ' דרך אמונה בחרתי שאף שיודעין טעם וסבת כל המצות מ"מ ע"י בחירתו בוחר באמונה, וז"ש וכל חכם לב בכם אף שיש בכם חכמת לב להבין ולהשכיל טעמי המצות בכ"ז לא תעשו אותם מחמת חכמתכם רק על אשר צוה ה' והטעם לזה באמת הוא כמ"ש בלו"א צו ז' כל שאור וכל דבש לא תקטירו שצריך שתהי' העבודה לד' קשה על האדם ובכ"ז יעשנה ואז לפום צערא אגרא וז"ש תכבד העבודה על האנשים שתהי' כבידה עבודת ה' על האנשים ובכ"ז ויעשו בה אל ימנעו מעשותה ועוד שאין אנו יודעים טעמי כל המצות אף אם כלנו חכמים כמ"ש לעיל לפ' בתשובת המגוד לבן חכם אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן וכ"כ אין אנו מבינים מדוע הפסח בא בטומאה ואנו מצווים רק לעשות כאשר צוה ה' וזהו ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו ודז"ל אפי' בטומאה אע"ג שאין אנו יודעים מ"ש פסח משאר קרבנות ע"כ עלינו לעשות לא כפי שכלנו הדל רק כאשר צוה ה':

ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה- י"ל עפ"ד אוה"י הידועים שפי' מה שנאמר ביהושע הלנו אתה אם לצרינו שיש שנשמר לכבודו "עהרענוואכע" ויש שנשמר שלא יברח שנתפס כגנב והחילוק ביניהם שבראשון הולכים המלוים אותו לפניו ובגנב הולכים השומרים לאחריו שיראוהו שלא יברח, וז"ש והסר שטן מלפנינו ומאחרינו כי אז"ל השטן יורד ומסית עולה ומקטרג וא"כ בשעה שמסית ומפתה את האדם לחטוא הוא מכבדהו והולך לפניו ואחרי שכבר נפל במצודתו והוא ירא שלא יחזיר בתשובה הוא הולך אחורי האדם כי יתן עיניו בו שלא יברח ממנו וזהו והסר שטן שהוא מתחלה לפנינו ואח"כ מאחרינו, והנה כ"ז שחטאו ישראל הי' צריך משה רבינו לילך אחריהם כרועה אחרי עדרו שלא יבריחו מדרך הישר ואחרי שחזרו בתשובה והביאו נדבתם למשכן והמשכן כפר עליהם לא היה לו למשה עוד לשמרם מאחריהם כי ישראל עזין הן כמו שפי' למעלה בפ' תשא "ונחלתנו" שיהיו ישראל למורשה לה' לעולם שלא יעזבו תורתו והלך רק מלפניהם כמו עהרענוואכע הנ"ל ע"כ אמר אחר שהביאו נדבתם בלב טהור יצאו ממדרגתם שהיו בתחלה הולכים לפני משה והיא אחריהם למען ישגיח בעינא פקיחא שלא יברחו מתחת כנפי השכינה ומעתה יצאו מהיותם לפני משה. – או י"ל בפשוט עפמ"ש במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ע"כ לאחר ששבו בתשובה יצאו לפני משה וקודם במעלה לו שהי' צדיק גמור