לוח ארז החדש קצו

מי שקונה דבר מחבירו בכסף מלא אז אחרי שכספו הוא יוכל הקונה לעשות בחפץ כרצונו וכ"כ בדברי מוסר וחכמה אשר יוכיח המורה לצדקה את העם אם מקבל עבורו תשלומי כסף אז יעשו כרצונם במ"סרו אבל כשילמדם בחנם אין כסף אז צריכים לכבד באימה את דבריו, ע"כ אמר ותפרעו כל עצתי אם אתם פורעים ומשלמים עבור עצתי אז עי"ז ותכחתי לא אביתם אבל אנכי אבקש אתכם שמעו וקבלו מוסר ולא תפרעו, והנה משה רבינו ע"ה למד זכות על ישראל במעשה העגל כאז"ל לי צוית ונאמר רק אנכי ה' אלקיך, וה"נ י"ל שהליץ בעדם אחרי שמשה רבינו ע"ה נתעשר מפסולתם של לוחות ע"כ ראה שרק ע"כ לא שמעו לקול מוסרו ע"י שפרעו כל עצתו וז"ש וירא משה את העם כי פרוע הוא ראה שהסבה שהעם סרו מאחרי דברו בשביל שהוא עה' קבל מהם ועל ידיהם פריעה. ועפי"ז יש ליתן טעם שהרבנים ומנהיגים נוטלים שכר ופרס מהקהל והתרעמו ע"ז הרבה מהראשונים ז"ל ולהנ"ל ז"ל שזהו טובה לישראל שיהי' להם התנצלות אם לא יטו אוזן לקול מורים ואם לא הי' מקבל שכר על הדרישה ח"ו לא הי' להם תירוץ על אשר השליכו אחרי גיום את דברי המוכיח בשער ע"כ מקבלים שכר על הפרישה היינו בשביל הפרישה שרבים פרשים וממאנים לשמוע תוכחת מוסר השכל וכדי לחפות ע"ז הם מקבלים שכר, וי"ל בזה ד' המסורה כאן שהביא מפסוק וראשו יהי' פרוע דהיינו שהראש והמנהיג טוב שיהי' פרוע לשלם לו שכר כדי שיהי' להם התנצלות כנ"ל, וי"ל ג"כ שזה כונת מאז"ל "מפסלתן של לוחות נתעשר משה' שע"כ נתעשר משה וקבל פריעה בשביל שידע שישנם בני אדם שיסורו מאחרי דברו וזה מכינה בשם פסלתן של לוחות כי נפלו מעל לוחות העדות וכדי לחפות עליהם קבל שכר ונתעשר:

ויגוף ה' את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן – כי רמב"ן כ' שאלו לא הי' מחייבים על עבודתם ורק בשביל שעשו העגל והביאו זהב לבעל ועברו על לא תעשה לך פסל והיתה הוראת שעה שיתחייבו מיתה על זה ולכאורה קשה הא קיי"ל בכל התורה כולה חין שליח לדבר עבירה והם בעצמם לא משו את העגל כ"א צוו לאהרן שיעשה וא"כ למה נתחייבו אך דבש"ס קידושין אמרו אין שליח לדבר עבירה הוא רק בדיני אדם אבל בדיני שמים חייב וה"נ הי' בדיני שמים, וז"ש ויגיף ה' את העם שהי' רק מיתה בידי שמים ע"כ שפיר נענשו על העגל אע"ג שלא עשו בעצמם רק אשר עשה אהרן ואף דאין שליח לדבר עבירה מ"מ הא בדיני שמים חייב אבל בד"א היו פטורין:

והיה נכון לבוקר ועלית בבוקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר כי נאמר חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו וזריזים מקדימים לעלות אל ראש הר סיני לשלימות המעלה בימי ילדותם ושחרותם ואז יוכל להגיע למטרת חפצו לא כן מי שמאחר לעלות אל הר ה' אחר שכבר עברו ימי נעוריו לריק ולבהלה זה לא יגיע למחוז חפצו וזהו אך אז והיה נכון לבוקר אם ועלית לבוקר אל הר סיני בימי טל ילדותך ואז תהי' נכון לבך ובטוח שתעלה ותגיע ונצבת על ראש ההר לתכלית השלימות אבל אם לא תזרע זרעך בבוקר השכם אולי לא תגיע לראשו כי "ואיש" מי שממתין עד היותו לאיש בא בימים הוא לא יעלה עמך במדרגה כמותך שעלית כבר וא"א לו לראות בכל ההר להשיג את הכל כמו שמשיג מי שמכין את עצמו בבוקר:

וביארתי עוד בפ' ויקהל "כל איש ואשה אשר נדב לבם להביא לכל המלאכה אשר צוה ה' לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה לה' וכו'" כי מפי עוללים ויונקים יסדת עוז וחנוך לנער על פי דרכו ע"כ כשאנו רוצים להעמיד הדת על תלה לעולמי עד צריכים אנו לזרז את הילדים ובנים בעודם בימי טל ילדותם ולהקדישם לעבודת הקודש וז"ש כל איש ואשה אשר נדבם לבם להביא ולסייע לכל מלאכת תוה"ק אשר צוה ה' ביד משה לעשות ולקיים פקודי ה' ישרים לנצח נצחים המה הביאו "בני ישראל" כמו את בני ישראל שיביאו את בניהם ויקדשום לה' ואז יצליחו במלאכת הקדש. ויש לרמז זה גם בפסיק ג' הנאמר להלן ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבודת הקודש לעשות' כלומר שהביאו את הבנים נדבה ויקדשום לעבודת ה' ואחרי שהעיקר לעבוד את ה' מנעוריו כמ"ש חנוך לנער וכנ"ל ע"כ סיים והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר שמה