לוח ארז החדש קצה

באמת ארוכה מארץ מדתה ואלו הי' יכולת אז להשיג יותר יכלה הזמן והם לא יכלו והנה הכלה לא יכלה להראות את דודה כל זיווה ותפארתה עד שתכנס לחופה, וכ"כ תוה"ק לא תראנו נועם הודה עד לעתיד לבא וראה כל בשר יחדיו, וז"ש ויתן אל משה "ככלתו" כאלו כבר כלה לדבר אתו אבל באמת עוד לא כלה כי עוד יש ספונים וטמונים גנזי נסתרות אור הגנוז וזהו שפירש"י ככלה שמעלמת את יפי' בפני ארושה ע"כ תוה"ק שאצולה ממרומים דומה כאלו לא כתבה הקב"ה בכל ידו הגדולה רק באצבע חלק קטן ממנה כדי שיוכל האדם להשיג וזהו כתובים באצבע' אלקים:

לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים ויאמר וכו' ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא פתח בדיבור וסיים בלשון אמירה ובתחלה אמר עמך וסיים העם סתם, י"ל עפמ"ש באוה"ח פ' שמות בפ' וייטב שמשה ואהרן זכו בישראל מצד כי יוכבד ומרים נתנו נפשם עליהם והוא אבינו שעל ידו נתקיימו ישראל ואלמלא אמו ואחותו לא נשאר ח"ו שריד ופליט מישראל ע"כ דבר אתו קשות כי שחת אעמך' אשר העלית כי לולי אמך ואחותך ירדו ח"ו במצולות אבל אח"כ ניחם על הרעה ואמר בלשון רכה כי אמנם לא עמך הוא כ"א בני אל חי כי ראיתי ובחרתי בבני ישראל כמו רואה אני את דברי אדמון וזה על כי עם קשה עורף הוא והיא המעלה של ישראל שהן עזין כמ"ש וסלחת לעונינו וכ' ונחלתנו שלא יעזבו עוד את האלקים שבחרו בו וכל הרוחות שבעולם לא יזיזום ממקומם:

סרו מהר וכו' ויש הוו וכו' ויאמרו אלה אלהיך ישראל דקדק באוה"ח דהרי מתחלה חמרו אלה אלהיך ואח"כ זבחו והשתחיו, ונראה עפמ"ש שהקב"ה למד זכות עליהם כמ"ש לא הי' ישראל ראוים לאותו מעשה וע"כ להורות תשובה הי', והנה מי שחוטא מטבעו הוא חוטא ממדרגה למדרגה כמ"ש היום א"ל עשה כך ולמחר וכו', אבל כיון שהקב"ה נתן להם מקום לחטוא כדי להורות תשובה ע"כ לא חטאו בעגל מן הקל אל החמור אלא להיפך להורות שלא חטאו מדעתם וכמ"ש בקרא דאין נבין וחכם כמוך שאחרי הודיעו אלקים ליוסף ע"כ לא נעשה במדרגה מתחלה חכם ואח"כ נבון המבין דבר מתוך דבר כ"א מתחלה נבון ואח"כ חכם עיין לו"א, וז"ש סרו מהר בפ"א חטאו לא מן הקל אל הכבד כמנהג רק מהחמור הי' ההתחלה שמתחלה וישתחוו ויזבחו שהיא ההתחלה מחמור ואח"כ אמרו אלה אלהיך, ויש להוסיף שז"ש אשר צויתים כביכול כאלו אמר אשר צויתים ונתתי להם מקום לסור מן הדרך וזה כדי להורות תשובה וזה הי' עליהם ללימוד זכות:

וישבר אותם תחת ההר כי משה רבינו רצה ללמד זכות על ישראל לדונם כפנוי' כאז"ל ועוד הי' להם התנצלות שהי' באונס כפיית ההר ומכאן מודעה רבה לאורייתא וזהו רמז כיון שההר רצה לשבר ולכלות אותם אם לא יקבלו את התורה ע"כ שבר את הלוחות תחת ובמקום שבירה של ההר ויהי' פירוש תחת ההר כמו עין תחת עין:

אל יחר אף אדוני וכו' כי ברע הוא – י"ל עפמ"ש הרמב"ן ומפרשי' שישראל הטעו את אהרן שהוא דמה בנפשו שאינם מבקשים רק מנהל ומנהיג תמורת משה רבינו והוא לא ידע את תכונת העם כמו משה רבינו להשכיל לאחרית דבר מראשיתו וז"ש "אתה" ידעת והיית משכיל על דבר להבין את העם כי ברע הוא אבל לא אני:

וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה הרן לשמצה בקמיהם עפ"י מ"ש בלו"א אקרא והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים שמי שבקרבו טמון ארבו הוא רע יותר ממי שמגלה קלונו וע"כ טמא טמא יקרא ולזה אמר אהרן בהיות שידע שבג' אלפי איש שעבדו את העגל טמון בקרבם יצרא דע"ז יקל מאתם העונש והסכנה אם יגלה בהתתייהו לעין כל ולא יהי' טמון בקרבם ורמב"ן פי' לשמצה הוא דבר קטן מלשון ותקח אזני שמץ מנהו, וזהו וירא משה כי פרוע הוא שנגלה קלוני כי פרעה אהרן בכונה לשמצה למען הקטין שאון קמיהם אם יראה ערותם החוצה ולא ילבשו אדרת שער למען כחש:

וי"ל עוד ע"ד צחות עפמ"ש בשה"ג בשם קדמון א' לפרש מ"ש במשלי "ותפרעו כל עצתי ותוכחת לא אביתם שמעו מוסר ואל תפרעו" כי כשאדם מקבל במתנה דבר מחבירו אם רצונו לכבד את הנותן צריך לנהוג כבוד בדבר הניתן לו משא"כ