לוח ארז החדש קצב

וביארתי עוד כי ע"פ רוב הצדיקים רע להם בעוה"ז ופת במלח יאכלו כדרכה של תורה והטעם כדי שלא ישאנו ויבעטו ע"כ יאה עניותא לישראל החשובים וזהו מרי דכיא כ"ז שמר להם מזונותיהם ואין להם די זהב ושופי רב אז דכיא הם נקיים וטהורים מכל חטא ואח"כ כשנעשה מרדכי משנה למלך שוב פירשו ממנו סנהדרין כי הם לא רצו בגדולות ופירשתי בזה מדרשם ז"ל ריש פ' תרומה "הה"ד נבחר שם מעושר נבחר שמו של מרדכי ועושרו של המן" כי בבעה"ט הביא לפ' תרומה תורה מ' ורמז הכתוב ויקחו לי תרומה העוסקים בתורה מ' הם לרוב נצרכים להחזקת זבולון והם צריכים לקחת מתנות באדם וע"ז סמכו במדרש שהטעם לזה הוא בשביל שנבחר שמו של מרדכי שהוא מרי דכיא שבטוחים להיות טהורים כ"ז שמר להם מזונותיהם ע"כ ויקחו הם צריכים ליקח ותלוי' ביד אחרים:

וקדשת אותם והיו קדש קדשים כל הנוגע בהם יקדש עפ"י מ"ש לעיל פ' תרומה ובל"א שמיני מעשה ידינו כוננהו שקדושת ביהמ"ק תלוי עלינו שנקדש א"ע ואנו ומעשינו בקודש המה הכן והבסיס אשר עליו יעמוד הבהמ"ק על תלו והבהמ"ק משפיע עלינו שנהי' קדושים כמ"ש שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו וזהו וקדשת אותם והיו קדש קדשים שרק ע"י כחך יגדל קדושת בהמ"ק עד שיהי' קדש קדשים ומה כחו עליך כל הנוגע בהם יקדש שהישראל מתקדשים ג"כ ע"י המקדש והמקדש ע"י ישראל קדושים:

קח לך סמים כו' וחלבנה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה – פירש"י שבד הוא לשון יחוד יש לרמז לפי"ז עפמ"ש הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב שלא יסתפקו ישראל א"ע בזה שהם כשושנה בין החוחים כלומר טוב מרשעי אוה"ע ולעומתם ברוך יאמרו לו כ"א שתהי' חשיבותו ומעלתו בפ"ע אף כשלא יערכוהו נגד אוה"ע. והנה חלבנה הוא ריחו רע והי' עולה על הדעת שנגד החלבנה המכוער ביותר די אם הלבונה שריחה טוב אע"ג שלא ההי' זכה בכ"ז יש לה עכ"פ חשיבות בערך אל החלבנה ולבטל טעות זה אמר קרא כי בד בבד יהי' כל אחד יחידי יהי' בערכו ולא תחד כבוד ישראל שע"ז נמ' הלבונה רק בקהל החלבנה כ"א גם אם יהי' בד ובדד ישב בכ"ז תהי' זכה. – ובמסורה הביא במקרא זה הבעה"ט ותפלתי זכה וי"ל הדברים כפשטן עפמ"ש רש"י שכל תפלה שאין בה מפושעי ישראל אינה כהוגן כמו שמנה החלבנה בין סממני הקטורת וז"ש רק באופן הקטורת שמעורב בה חלבנה אז תפלתי זכה ונשועת:

מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא כו' דקדק באוה"ח דפתח מחללי' בלשון רבים וסיים במות יומת לשון יחיד ונ' עפמ"ש בשבת ו' דאיסי בן יודא אומר שמצא במגלת סתרים שמלאכה א' יש בשבת שאינו חייב עלי' סקילה ולא ידענו איזו היא חוץ מהנך דמפורשים התם ולפי"ז כ' בהקדמת פמ"ג א"ח ה' שבת שא"א לחייב סקילה בשום מלאכה דהא כל חדא הוי ספיקא שמא זאת היא שאינו חייב עלי'. ובחי' הלכות בסוגיא דרודף הארכתי בזה, וכ' פשוט דבעושה ב' מלאכות בודאי חייב סקילה ממ"נ דהא רק מלאכה א' פטור עלי' והוא עשה שנים דיש עכ"פ אחת שחייב סקילה. והנה תוס' בשבת שם כ' דוקא לענין סקילה מספקים אבל לענין כרת וחטאת אין כאן ספק וכ"כ במנ"ח ריש מצות שבת ולפי"ז ה"ק קרא מחללי' בלשון רבים דהיינו דוקא בעושה ב' מלאכות הוא מות יומת אבל אם אינו עושה רק א, לא יומת וסיים בנו"ט כי כל העושה מלאכה ונתקשה הפמ"ג בהך נתינת טעם ולהטיל ה"ק א"כ צריך דוקא ב' חילולין משום כי כל העושה בה מלאכה רק ונכרתה דלענין כרת אין חילוק ואין ספיקא משא"כ לענין מיתה. אלא דלכאורה י"ל לפמ"ש תוס' שבת צ"ג ובסי' ב' הובא במנ"ח שם דצריך להתרות דוקא בפי' על איזה מלאכה הוא חייב א"כ גם בעושה ב' מלאכות לא יתחייב סקילה כיון דעל כל חדא מספקינן דלמא היא אותה שא"ח עלי' וא"כ בכאו"א הו"ל התראת ספק. ולזה י"ל דהא דה"ס לא שמה התראה היינו דמספיקא אין להרוג המותרה דאוקמי' לי' בחזקת חי כמ"ש בנוב"י ובצל"ח פסחים בהשמטות לפ"א דף י"ג סי' אי. וכ"ז היכי דא"ח כלל בלי התראה זו אבל היכי דחייב כבר כרת בלא"הכ א"כ בלא"ה גברא קטילא הוא דהא מחויב מיתה בידי שמים אפשר דבכה"ג לכ"א התר"ס שמה התראה וא"כ ה"נ כיון דעשה ב' מלאכות ועכ"פ כרת מחייב דהא לכרת אין כאן ספיקא תו מהני גבי' גם התר"ס. ואם כנים