לוח ארז החדש קפו

וחברת את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד וכפלת את היריעה הששית יש לרמז שחמש היריעות רומזים על חמשה חומשי תורה והוא תורה שבכתב ואת שש היריעות רומזים על ששה סדרי משנה ואחרי שאז"ל חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה ורש"א מהד"ב בעירובין פי' יגדיל תורה ויאדיר שהתורה שבע"פ חשובה יותר מן תורה שבכתב וזה רומז וכפלת את היריעה הששית שתורה שבע"פ לה כפלים לתושי':

והיו תואמים מלמטה ויחדיו יהיו תמים על ראשו וכו' לשני המקצועות יהיו– ובמסורה שבבעה"ט ויחדיו כלם יכליון, עפמ"ש ז"ל ואל תתחבר לרשע ועיין מ"ש בפ' משפטים אקרא לא תשא שמע שוא והטעם כמ"ש אסור להשתתף עם הנכרי שמא ילמוד ממעשיו ואף שאינו מתחבר עמו רק בעניני מטה במסתר וכדומה בכ"ז ירד חכמים לסוף דעתו של אדם שלבסוף יתחבר עמו גם בעניני האמונות והדיעות ואוי לרשע אוי לשכינו ע"כ מרמז ויהיו תואמים מלמטה אע"ג שלא נצמד עמו בצוותא חדא רק בעניני מטה הסוף יהי' שיחדיו יהיו תמים אל ראשו שגם בענינים ראשים יתחבר עמו ואתו עמו יצמד אף שלעת עתה לשני המקצועות יהיו שהם נפרדים בדעותיהם מן הקצה אל הקצה בכ"ז יהיו תמים ואגודים ויחדיו יכליון כי האינו מאמין יפרוס מצודתו גם להמאמין ע"כ לא תתחבר אליו:

והבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה– יש לרמז עפמ"ש אמצעי משובח וצריך לברוח מן שתי הקצוות אל תהי צדיק הרבה ואל תרשע וזהו הבריח התיכון האמצעי הוא מבריח מרמז לברוח משתי הקצוות:

וכל יתדות החצר נחשת יש לרמז כי כל הסתת יצה"ר לאדם הוא ע"י אמרו לו קרבם בתימו לעולם ולא יירא השחת כ"א יזכור לו יום המיתה והנה העוה"ז דומה לפרוזדור וחצר אשר לפני שער המלך ואומר לו היצה"ר כי תפארת אדם לשבת בית כאלו בו יעמוד לנצח ואחרי שכ' המפרשי' ז"ל שנחשת היא כינוי ליצה"ר נחש הקדמוני כמ"ש נחש הנחשת ע"כ אמר וכל יתדות החצר שמי שדומה לו שהחצר עוה"ז. הוא קבוע ביתדות ומסמרים בל ימוט לנצח הוא מעשה של נחשת הוא השנון ויצה"ר:

וי"ל בזה בתחלת פ' תצוה ג"כ כי הפייטן אמר משה מת מי לא ימות' וא"כ ממנו יש ללמוד שלא לעולם יחי' האדם ואין יתדות לחצר כמאמר והטעת הנחושת ע"כ אמר ואתה תצוה ויקחו אליך ועל ידך שיראו שאתה לא תחי' לנצח ממני יקחו לקח שמן זית זך שאף האדם הגדול בענקים אשר כלו זך ונקי בכ"ז כתית ונכתת יהי' גופו למאור למען יוכל להעלות ע"י הסתלקותו נשמתו הנקראת נר תמיד כי לעולם לא יכבה כרה והיא נכספה לשוב אל בית אבי':

ובזה י"ל עוד מ"ש בפ' "כי תשא את ראש בני ישראל וכו'" כי המיתה נקראת פקידה כמ"ש ופקודת כל האדם יפקד עליהם, והנה מי שתמיד המות לנגד עיניו אצלו סר מר המות כ"א ישחק ליום אחרון אחרי שבכל יום הוא מכין את עצמו לעזוב את האהל ולבוא אל שער המלך, וזהו שאנו מתפללים "והסר ממנו מכת המות לא שנחיי לעולם שזה דבר בלתי אפשרי בבן תמותה כי אם שנחי' חיי האושר והיושר עד שהמות לא יהיה אצלנו כמכה כ"א כמלאך הגואל אותו מעולם עובר ומוליך לחיים האמתים חיי עד. ח"ש כי תשא את ראש בני ישראל הוא משה רבינו אדון הנביאים וראש וראשון לבני ישראל אם תשא אותו תמיד על שפתותיך ובהגיונך שאם משה מת מי לא ימות וזהו לפקודיהם שיזכור כי על כולם יפקד פקודה אחרונה ואז ונתנו איש כופר נפשו שכל איש אם יזכור כזה יום מיתתו לנגד עיניו תמיד ישתדל לכפר על נפשו שתבוא בקדושה וטהרה אל היכל ה' ובסבת זה לא יהי' המות כמכה תהו ולא יהיה בהם נגף ומכה בפקוד אותם בפקודת כל האדם כ"א יקר בעיניהם המותה בהביאו אותם לחיים האמתים. ויש להמליץ בזה משאז"ל "משה מן התורה מניין שנאמר בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה" כי אחרי שאז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש ואם לאו יזכור לו יום המיתה הרי דזכירת יום המיתה פועל יותר מכניסת בית המדרש ואחרי שאמרנו שבפרט ממיתת משה רבינו ע"ה נוכל ללמוד מות כל האדם אם בארזים נפלה שלהבת ע"כ המליצו משה מן התורה הד מן הוא כמו מ"ם היתרון ויתורגם "מעהר" מנין שיותר נוכל ללמוד איזה דבר ממשה רבינו יותר מן התורה וע"כ אמר שנאמר בשגם הוא בשר והיינו שגם הוא רבן של