לוח ארז החדש קפג

ואז"ל כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא וא"כ יקשה ג"כ איך התורה מאורסת לכל ישראל כקטן כגדול הלא ישנם ביניהם אשר לא ילמדו אותה לשמה וא"כ חוב היא להם אבל להנ"ל שכונת הגדולים מהני להקטנים שאינם בני כונה ה"נ כונת לומדי תורה לשמה תועיל גם למשמאילים בה ועוסקים שלא לשמה ואחרי שלפי הנ"ל פי' לי לשמי מורה ע"ז שכונת האחד המיוחד תעשה רושם ואות לטובה גם על שאינו מתכוין ע"כ א"ש תורה צוה לנו מאורסה לכל קהלת יעקב כמכוין ואינו מכוין:

וי"ל בזה ד' ילקוט ראובני הובא בדמש"א פרשתנו כשאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה עפמ"ש לעיל בפ' בשלח בשם כ"ס אקרא ויענו כל העם יחדיו שפירושו בשביל שכל ישראל היו יחדיו ובושו הקטנים מפני הגדולים לסרב בקבלת התורה ע"כ אמרו כולם נעשה ונשמע וכיון שלא קיבלו כולם באהבה ורצון בודאי לא יכוונו בקיומה לכונה האמיתית וכיון שכן יקשה הדבר מאוד ע"כ אמר ויקחו לי ע"פ הנ"ל שמחשבת הגדולים מועיל לקטנים:

ובאופן אחר י"ל בכונת המדרש הנ"ל עפמ"ש בלוח ארז תרומה לפ' "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך" שהאדם צריך להשתדל שתוה"ק תהי' לו למאורסה כמ"ש תורה צוה לנו משה מאורסה ואח"כ יזכה ע"י יגיעתו שלא לבד ארוסתו תהי' כ"א גם אשתו הדבוקה בו בחבלי אהבה אבל אם אחר יגיעה לא יוכל להשיג עמקי דרכי' שמן השמים עכבו על ידו אז אין לו תקנה כ"א להחזיק לומדי תורה וזהו ברכני כולנו באור פניך וכבר פירשתי עפ"ז בפ' משפטים וכי יפתה איש בתולה אשר לא אורשה וכו' ותרגום אונקלס ארי ישדל כלומר שישתדל שתהי' ארוסתו אז ייגע שמהר ימהרנה לו לאשה קנוי' לו ותורתו נקראת על שמו אבל אם ימאן אבי' שבשמים לתתה לו שמן השמים יעכבו ע"י להתחבר בדבק טוב עם דרכי התירה אז אין לו תרופה רק שכסף ישקול להחזיק לומדי', ובבעה"ט פי' תרומה אותיות תורה מ' וז"ש ויקחו לי תורה מ' מאת כל איש דוקא אף מי שאינו לומד כמ"ש ר"י מצאתי להם רפואה מה"ת ע"י החזקת לומדי תורה ועץ חיים היא למחזיקים בה, והוסיף לפרש וזאת התרומה אשר תקחו מאתם הם הע"ה שהם עם הת"ח וטפלים להם מאתם תקחו את הזהב ויחשב להם כאלו עסקו בעצמם בתוה"ק וז"ש הה"ד תורה וכו' מאורסה קהלת יעקב דמשמע שמאורסה לכל הקהל כת"ח כע"ה ואיך אפשר זה אבל אחרי שמקרא שלפנינו מורה שגם בכסף וזהב יזכה לאור תורה כי בצל החכמה בצל הכסף שפיר היא מאורסה לכל קהלת יעקב וכונת המדרש מבוארת ויש להעמיס כן בדברי הילקוט ראובני שהובא למעלה והיינו כי בשעה שאמרו נעשה ונשמע כללו בנעשה המה בעלי מעשה ע"ה שאין בידם אלא מעשה המצות ונשמע המה הת"ח ששומעים ומבינים לקח טוב ע"כ אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה מאת "כל" איש דוקא כנ"ל:

עוד יש לומר בד' המדרש הנ"ל שהאריך בלשונו הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם וכו' יש לך מקח שיש בו כסף ואין בו זהב וכו' אבל התורה יש בה כסף שנאמר אמרת ה' וכו' כסף צרוף ויש בה זהב שנאמר הנחמדים מזהב, ופי' בעץ יוסף שכסף וזהב הם רומזים על הפשטים ורמזים וצ"ל מאי שייאטי' להכא ונראה עפמ"ש איזהו חכם הלומד מכל אדם ונראה דה"ט שהרי בכל חכמה אע"ג שההוגים בה צריכים לידע את כולה בכללה אבל בפרטי' אתה מוצא שלכל פרט ופרט יש מומחים ובקיאים הנקראים "שפעציאליסטען" כמו בחכמת הרפואה ישנם מומחים לחולי אזנים ועינים וכיוצא בה וכ"כ היא בחכמת תוה"ק אחרי שיש בה הלכה ואגדה פשטים רמז דרוש סוד ולאו כל אדם זוכה להיות גדול בכל הפרטים כ"א אחד גדול בהלכה ופלפול והא' ברמזים או בדרוש או בסוד ע"כ אם אינו לומד רק מרב א' לא יוכל להשכיל בכל הפרטים אבל הלומד מכל אדם ולומד מכל אחד ואחד מה שיש לו בו עוז ותעצומות אז כדין חכם יתקרי ע"כ אמר דוד המלך ע"ה מכל מלמדי השכלתי, ובבעה"ט פי' תרומה מרמז "תורה מ'" שניתנה למשה רבינו למ' יום. ונראה דג"כ מה"ט נשתהה משה רבינו בהר מ' יום כי ללמוד חמשה חומשי תורה עפ"י הפשט לחוד לא היה צריך להתעכב שם כ"כ אבל בשביל שארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים מלאה על כל גדותי' ע"י פרטים שונים פרד"ס פלפול והלכה ע"כ התעכב שם כ"כ, ע"כ אמר ויקחו לי