לוח ארז החדש קעח

נתערבו זה בזה, ובאמת האוזן לא רק שמע כי אם גם ראה, אמנם הגנב שטוען שרק שמע ולא ראה וזהו אוזן ששמעה' ולא ראתה בהר סיני שאז היו החושים מתערבים וכל העם רואים ע"כ תרצע:

ופירשתי עפי"ז בפ' ויקרא ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה וכו' עפ"י הנ"ל שכל העם ראו בעיניהם כדי שלא יטענו טענת טעות וז"ש עוד שם "ואם כל עדת בני ישראל ישגו ונעלם דבר" מעיני "הקהל" כלומר שע"כ ישגו יען שדבר ה' נעלם מראית עיניהם שידמו רק כמו ששמעו ולא ראו וע"כ טעו ושגו לעבור על מצות ה', ובלוח ארז תזריע י"ט פי' הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה שע"כ מצוה להוכיח ואל"כ מתחייב בערבות בשביל שהאדם אינו חוטא רק בשביל שנתפס במצודה, וז"ש ונפש כי תחטא הטעם הוא בשביל שרק שמעה קול אלה מהברית בהר סיני ולא נחשב לו כאלו ראה את הקולות וכיון שכן נקל לו לחטוא כי האדם רק על זה "הוא עדי או ראה או ידע בביכור גמור אבל על השמיעה אינו בכור לו כ"כ ואחרי שאמנם כן מצודה פרוסה על כל החיים לחשוב שלא ראה רק שמע ע"כ הכל נתון בערבון שאם הי' יודע שראה את הקולות ובכ"ז הי' חוטא בעינים פתוחות לא היה החוב על אחרים להזהירו ולהוכיחו בדברים קשים כי מה בצע בתוכחה זו אבל אחני שמצידה פרוסה שחישב בדעתו שרק שמע ולא ראה ע"כ אם "לא יגיד" המוכיח דברים קשים כגידין ונשא הרואה זאת ואינו מוכיח הוא ישא את עונו מצד ערבות, ועפי"ז י"ל מ"ש "והאנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים" כי אותם האנשים שאינם רוצים ליכנס לפנים אל בית ה' רק עומדים תמיד על הפתח הסבה לזה שהכו בסנורים ועיניהם לא יראו אור האמת ואת הקולות ע"כ בחוץ יעמודו:

לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה, ובמסירה ותתפשהו בבגדו, כ"כ לעיל בזה וי"ל עוד עפמ"ש למעלה בפ' בשלח לפרש חדות ה' היא מעוזכם ע"ש וכ"פ המפרשים וכי ימכור איש קאי על הקב"ה את בתו זו כנסת ישראל והנה ה' מלך גאות לבש ובגאוותו ישראל כמ"ש ישראל אשר בך אתפאר ונאמר לכבודי בראתיו ותפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך ישראל ע"כ ע"ז אנו תומכים שהקב"ה לא ימכור אותנו עם סגולת ולבוש גאותו לחלוטין ח"ו בידי זרים אחרי שבגדו שהוא לבוש היא אך בה בהכנ"י וע"י אומה הישראלית הוא מתגאה ולהורות ע"ז שכונת בבגדו הוא לבושו הביאה המסורה ותתפשהו בבגדו בגד ממש וכן כנ"י תופשת את הצדיק של עולם כביכול ע"י בגדו כי ויצאה חנם אין כסף וסמיך לי' מכה איש ומת מות יומת– כ' בעה"ט שרומז שהרוצח אינו חייב לשלם ממין משום דקים ליה בדרבה מיני', ולפי"ז י"ל קו' הש"ס למה נאמר מכה איש הא גם בהכה קטן חייב. ולהנ"ל י"ל עפמ"ש בקצה"ח סי' ת"י בשי' הג"א דלצאת י"ש חייב הרוצח דמים ואי תפסי היורשים לא מפקינן מינייהו כבכל קים לי' בדרבה מיני' ושי' הר"מ דאין דמים לבן חורין ובכל גווני פטור ואף לצי"ש אינו חייב וז"ש אין כסף שפטור לגמרי והטעם משום מכה איש שהוא לשון חשיבות היינו בן חורין ואין דמים לב"ח. ועפי"ז י"ל מ"ש בב"מ בסוגיא דרבית קצוצה דטעמא דר"י דא"י בדיינים דהוקשו מלוי ברבית לשופכי דמים מה שו"ד לא ניתן להשבון אף רבית לא ניתן להשבון ה"נ פירושו מה שו"ד א"ח ממון אף רבית כן אלא דתליא בפלוגתת הד"מ והג"א הנ"ל אי עכ"פ חייב לצי"ש ובזה יש לתלות מחלוקת הראשונים אי לר"י בר"ק חייב לצי"ש דלשי' הג"א חייב לצי"ש כמו בשו"ד ולשיטת הר"מ פטור כיון דגם רוצח פטור ויש להאריך בזה:

וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת, עיין רש"י ורמב"ן שנתקשו בפירושא דונמצא בידו ונראה עפמ"ש רמב"ן בשם רס"ג שע"כ נכתב וגונב איש בין מכה ומקלל אביו ואמו להורות הטעם שע"כ יומת כי ע"י שימכרנו לאחרים ולא ידע את אביו ואמו יבוא להכותם ולקללם ע"ש נמצא שנידון הגונב נפש על שם סופו כמו בן סורר ומורה והנה הרא"ם בהא דבן סורר ומורה נידון על שם סופו הקשה הלא דרז"ל בישמעאל באשר הוא שם שאין הקב"ה דן רק לפי מעשיו בהוה ולא על העתיד, ותי' דוקא אם לא עשה עדיין מאומה אז לא נידון על שם סופו כמו ישמעאל שלא עשה מאומה בעת ששמע ה' לקולו אבל בבן סורר ומורה שכבר גנב משל אביו וכבר התחיל בחטא בכה"ג