לוח ארז החדש קעו

משפטים כלל כ"א חק אשר לא ידע סתרו וזהו כוונת המד"ר דלמעלה כתיב שם שם לו חק ומשפט עפ"ז הכוונה ג"כ שם כי לישראל שם חק ומשפט ואלה מוסיף המשפטים אשר תשים לפניהם לפני ישראל ק כמשפט:

ובדרוש לולאות כ"ה שנים לח"ק דחסד ואמת פק"ק אמרתי בזה במ"ש במדרש התורה דינין לפני' ודינין לאחרי' והיא באמצע, עפמ"ש בלוח ארז ויקרא א' שהגמילות חסד הוא רק הכנה והזמנה שע"ז שהוא גומל חסד עם רעהו מכ"ש שיגמול חסד עם נפשו הטהורה וכי בפ' לא תשנא את אחיך בלבבך כ"ז שיש לו עוד לב המרחם הישראלי ועי"כ תוכל להוכיח את עמיתך ויש להוסיף שע"כ אמר ואהבת לרעך כמוך שתמהו מי הוא זה שיאהב דעהו כמותו ממש ולהנ"ל ה"ק קרא כיון שאתה אוהב לרעך ואהבתך לרעך במדרגה היותר נפלאה עכ"פ לא יוכל להיות יותר מאהבתך לעצמך ע"כ הוכח תוכיחנו באמרך לו שאהבת רעיך רק כמוך ולא יותר ממך, וי"ל בזה מ"ש בתהלים "ישב עולם לפני אלקים חסד ואמת מן ינצרוהו" ופרש"י מלשון הכנה והזמנה כיון שאמרנו שכ"ז שאדם עוסק בג"ח יש לצפות שישוב לדרכי התורה כמ"ש וסופה של תורה ח"ו ג"ח כנ"ל ע"כ הבטיח ישב עולם לפני אלקים שלעולם ועד ה' ימלוך ויכירו מלכותו אע"ג שראינו שהדורות מתמעטים והולכים וח"ו עתידה תורה שתשתכח בכ"ז חסד ואמת יצרוהו שלא לילך לאבדון, וכ"ז אם יודעים שחסר שעושים איש לרעהו אינו רק הכנה לגמול חסד עם נפשו וזהו "מן" אם יודעים שאינו רק הכנה לחסד האמיתי לעשות עם נפשו אזי יצרוהו, ואחרי שאבותינו הקדושים הם עשו חסד ואמת עד"ז י"ל שזהו שאמר עקב אבינו ע"ה ועשית "עמדי" חסד ואמת שתעשה חסד עמדי יחד בכונה אחת בגוונא חדא וע"ז המליצו חז"ל חסד שעושים "עם" המתים כלומר אם עושים חסד בכונה אחת עם המתים הקדושים אשר בארץ המה זהו חסד של אמת החסד האמיתי וזהו הכונה התורה דינין מלפני' ואחרי כמו שתחלתה וסופה גמילות חסד על הכונה הנ"ל כ"כ הדינין הם הקדמה לתורה וגם אחרי עזבם את תורתי ח"ו כנ"ל:

אם בעל אשר הוא ויצאה אשתו עמו אם אדוניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדוני' וכו' י"ל ע"ד צחות עפמ"ש בלוח ארז בראשית י' במערבא אמרי מצא או מוצא הכונה שאם הבעל יודע בנפשי שרק מצא אשה המיועדת לו כבר מן השמים לזיווגו ויפק רצון ומה' אז מצא טוב אבל אם חושב בלבו שמוצא אני' את האשה ורק חכמתו ומעלתו עמדה לו אבל לא שמן השמים השקיפו עליו לטובה אז רע ומר ממית ופי' ג"כ שע"כ אחז"ל שלשה נזדווגו להן זיווגן מן הבאר' כי בבאר ששם מים מאז ומקדם רק שהעפר כסהו ע"כ כשחופרים ומסירים את העפר יגלה המים שכבר הי' שם מן קדמת דנא כ"כ צריך להיות הזיווג שידעו שגם מתחלה חיברם היוצר להיות תואמים מלמטה אכן לא נודע הדבר עד יום שמחתם שנגלה לעין כל שהיא הבאר אשר ישאב ממנו מים בששון, והנה כתבתי כ"פ במ"ש בתהלים "מלכי צבאות ידרון ידדון ונות בית תחלק שלל" כי זכר ונקבה יחדיו תמים נקרא שמם אדם אבל לכל אחד מהם יש לו פקודה אחרת שהבעל צריך להכניס לבית כל הצורך ולא ינוח עדי ימציא טרף על המחיה ועל הכלכלה והאשה כבודה בת מלך פנימה היא תחלק את כל מה שהביא הבעל לביתו וכמ"ש אין הברכה מצוי' בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שהיא תשתדל שלא תהי' יגיעתו וברכתו לריק רק תחלק שתהי' מצוי' וקיימת ברכת הבעל ויגיע כפו וז"ש ולכי צבאות הם הגברים שהם מושלים על הבריאה בעים רוחם להם הפקודה שידודון כל היום להביא טורף לביתם אבל ונות בית היא האשה שכבודה פנימה היא רק תחלק השלל שהביא הבעל תחלקם לכל בני הבית ולילדי' להשגיח על כל בעין צופ"ו אבל אם האשה תביא ברכת הבית והבעל לא יעשה מאומה לביתו זו חולי רע וע"ז אמרו ברמיזא באמת אמרו האשה מברכת לבעלה ובן מברך לאביו אבל אמרו חכמים תבוא מאירה לאדם שאשתו ובניו מברכים לוי כלומר הן אמת שמצינו לפעמים שהאשה או הבן הם מביאים הברכה והפרנסה לביתו אבל אמרי בחכמתם שברכות אלו אינם ברכת אמתיה ורק למארה תחשב וכ"כ אין מן הנכון מהאיש יתעסק בתהלוכות הבית כי גם זה למארה תחשב רק כל א' וא' יש לו התמנותו הויוחר לו האיש להזמין הפרנסה והשלל שמים ברחמי ה' והאשה תחלת בבינתה, ופירשתי מ"ש שלא יהי כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה