לוח ארז החדש קעא

דאבות הוו מתינים בדין ופי' שאע"פ שכבר בא לפניך דין כיוצא בזה שבא כעת לפסוק אותו מ"מ אין לחתוך הדין על סמך שכבר בא לפניו הדין ויפסוק בחפזה בלי עיון עוד הפעם ויעמיק מחדש עצת ה' בעיון היטב וז"ש כי יהי' להם דבר שכבר בא אלי מקודם עכ"ז אינני סומך על זה לחתוך תיכף את הדין כ"א ושפטתי עוד הפעם בין איש ובין רעהו:

ובאופן אחר י"ל בפ' הזה עפמ"ש רש"י ורמב"ן בפ' שונאי בצע ששונאים ממונם שאם בא בטענה גם ממון שלהם דומה להם כמו שבא לפניהם ממון של אחרים וז"ש כי יהי' להם דבר אע"ג שהוא בא אלי ונוגע לעצמי עכ"ז איני מרגיש בזה כי אם ושפטתי בין איש ובין רעהו כמו שהוא של אחרים ושאינו נוגע לעצמי, והנה אז"ל מצוה לפשר והני מילי מקודם שאמר הדיין להיכן הדין נוטה אבל לאחר שאמר את הדין שוב אסיר לבצוע וכן הוא בפ"ק דסנהדרין וכ"ש בלוח ארז בראשית י"ג שביני ובינך הוא רומז לפשרה שלא יעלה ככל תביעת הטוען כי"א זה מוותר מתביעתו וגם השני וז"ש ושפטתי בין איש ובין רעהו שאני עושה פשרה ביניהם כי כן המצוה ורק אח"כ כשלא ירצו בפשרה אז והודעתי את חקי האלקים ואת תורותיו את דין התורה אבל להיפך מתחלה להודיע את חקי האלקים ואח"כ לבצוע אסור לעשות כן. ויש לבאר עפ"ז עוד מש"כ נבול תבול גם אתה וכו' כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשוהו לבדך, עפ"י הנ"ל שבין איש ובין רעהו היינו פשרה והודעתי את חקי הוא עומק הדין תורה והנה לעשות פשרה בין הבעלי דינים צריך להטעים להם במתק שפתים ולדבר על לבם שיעשו הריב ויתפשרו משא"כ לפסוק הדין תורה ע"פ הלכה אין צריך לדבר על לבם כי יקוב הדין את ההר וצריכים הבע"ד לקבלו אף שלא ברצונם אבל צריך לזה עבודה ויגיעה רבה לחקור אחרי מיצוי הדין לאמתו ואחרי שמשה רבינו ע"ה הי' כבד פה וכמ"ש שמטעם זה הי' שלא יאמרו שיכול לרצות את ישראל בחלקת שפתיו שיקבלו התורה וע"כ אמר לו יתרו כבול תבול מכל מקום והטעם "כי כבד ממך הדבר" כי הדבור כבד וקשה לך הרבות דברים על לב הבעלי דינים שיתפשרו וגם לפסוק הדין תורה ע"פ ההלכה אחרי החקירה היטב ג"כ לא תוכל עשוהו לבדך וע"כ כפל הלשון:

לא טוב הדבר אשר אתה עושה כי יש מחוקקים שיחתכו את הדין ויאמרו פלוני זכאי ופלוני חייב אבל זהו רק בכח ונקראים "לעניסלאטיווע" ואח"כ צריכים לאנשים אחרים שפקודתם להוציא כל דבר משפט לפועל והם נקראים "עקזעקוטיווע" אבל משה רבינו עשה שניהם יחדיו שהי' המחוקק וגם השופט, וז"ש לא טוב הדבר שאתה חותך הדין עפ"י דבריך וגם אתה עושה לקיים הפסק ויש להוסיף ע"ד שאמרו בדוד המלך ע"ה משפט לזה וצדקה לזה וזה לא תוכל עשוהו לבדך:

עתה שמע בקולי איעצך ויהי אלקים עמך הי' אתה רעם מול האלקים והבאת אתה את הדברים מול האלקים וצ"ל מלת אתה שנית למה לי ונראה עפמ"ש איזהו חכם הלומד מכל אדם ואחרי שהקב"ה יהיב חכמה לחכימין ומי שהוא כדוד משכיל בכל דרכיו וה' עמו ע"כ אמר יתרו למשה אף שאתה גדול ממני ביתר שאת ועוז אם בכ"ז תשמע בקולי ולעצתי זה יורה שהנך חכם הלומד מכל אדם וז"ש שמע בקולי איעצך אם תשמע בקול עצתי אע"ג שאני קטן ממך אתה חכם בזה וכיון שכן השכינה שורה על חכם וע"ז ויהי אלקים עמך כי השכינה שורה עליך, ורמב"ן ז"ל כתב שהודה לו יתרו שטוב עושה במה שמתפלל בעד העם כי זה יאות לו לבדו אבל לענין שפיטתם יעץ לו שיקח עוזרים העומדים על ימינו למלא מקומו ע"ש ואחרי שהוא יהי' שליח העם להתפלל בעדם את פני האדון ה' ושלוחו של אדם כמותו הוא נחשב כמו העם ואמרי' מילי לא מימסרי לשליח וכיון שימסרו הדברים למשה רבינו ע"ה שיתפלל בעדם לא יוכל למנות שליח אחר במקומו, וז"ש לו הי' אתה כמו היי לאלפי רבבה שפירושו שתתהוה וכאן פי' ג"כ התהוה אתה מול האלקים להתפלל אליו הי' והתהוה לעם ותעמוד במקום העם ושלוחו של אדם כמותו ואחרי שאתה שליח על מילי אני מודה לך בזה שאינך יכול למנות שליח במקומך וז"ש והבאת אתה דווקא ולא אחר את הדברים יען שהוא דברים ומילי ולא מימסרי לשליח אבל בעניני המשפט יעץ ואתה תחזה. ובזה אפרש גם מ"ש משה רבינו "כי יבא אלי העם לדרוש אלקים כי יהי' להם דבר בא אלי' כנ"ל וכבר כ' מהרי"ט הנודע דא"י להקדיש ע"י שליח דמילי לא מימסרי אף לשליח ראשון וחלקו