לוח ארז החדש קע

אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וכו' ובילקוט כל המודה במצות רבית כאלו מודה ביציאת מצרים וכל הכופר ברבית כאלו כופר ביציאת מצרים ועיין כ"ס, ונראה עפ"י מ"ש בטעם איסור רבית לישראל כי רצה הקב"ה שידעו ישראל שהם מושגחים מאתו ית' למעלה מהטבע ומונהגים הנהגה נסיית והנה בדרך הטבע אם האדם יתן כספו לאחרים בלי מחיר מתרושש כי כספו הוא כמו מלאכתו ומסחרו אשר א"א להם בלי שיביאו פירות אבל להורות את בני ישראל שהשי"ת זן אותם למעלה מדרך הטבע ע"כ צוה אותם להלוות הכסף בלי רבית, ובזה מבוארים דברי הילקוט כל המודה במצות רבית וזה בידעו שהקב"ה משגיח על ישראל שלא כדרך טבע שאר בני אדם הוא מודה ביציאת מצרים זה מודה ומשבח על שהוציאנו הקב"ה ממצרים למען ישגיח עלינו שלא כשאר אומות העולם ורק הוא בעצמו ובכבודו וזהו שסיים הקרא אחרי שהזהיר על הרבית אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ולא השארתי אתכם שם למען להיות לכם לאלקים שבעצמי אשגיח עליכם, וז"ש כאן ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים וכו' שלא נתקיימה מחשבתם הרעה לעבוד בכם עבודת עולם, ורש"י פי' על מצרים נוסע אחריהם שהוא שרו של מצרים ע"כ הוסיף לאמר אחרי שכבר הציל אתכם מיד פרעה ומצרים שלא תהיו עבדים עוד הוסיף להיטיב עמכם שהציל את העם מתחת יד שרו של מצרים וממשלתו ולא נשארתם בארץ ההוא שהמלאך שולט עלי' ורק הוציאכם למען להביאכם אל ארץ ישראל אשר ה' דורש אותה בכבודו ובעצמו ועי"ז שבחר השי"ת בעם סגולתו להביאם אל ארץ העומד תחת השגחתו בעצמו ע"כ עתה ידעתי כי גדול ה' וכו' וטוב לחסות בה' מחסות בשרי מעלה אשר חלק ה' לכל העמים ומדויק בזה שאמר בסוף מתחת יד מצרים" ולא מיד מצרים כמו בתחלה ששייך הלשון תחת במה ששרוים תחת יד השר המושל עליהם:

עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו עליהם כי האפיקורסי' אומרים שהשי"ת קנא ונוקם כמ"ש וינוסו משנאיך מפניך וכ"כ מזה אבל אנו יודעים שמדת רחמיו מרובים ממדת דינו והראי' הנאמנה לזה אז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד אע"ג שמדה"ל גוזרת שלא תקובל תשובת האדם מ"מ השי"ת חותר חתירה ופושט יד ומקבלו כמ"ש תשובה מקרעת גזר דינו של אדם וכל כמה שהוסיף האדם לחטוא יעמוד במעלה גבוהה ביותרת הכבוד כשיחזור בתשובה כמ"ש בלוח ארז כי חזק הוא ממנו ומזה ניכרים רחמיו המרובים וז"ש עתה ידעתי כי גדול מדת הרחמים מכל מדת הדין שהרי בדבר אשר זדו הזידו בעבירות וחטאו עי"כ הם עליהם במעלה עליונה כשחוזרים בתשובה א"כ מוכח שרחמיו מרובים ממדת הדין. ובאופן אחר י"ל בפסוק הזה עפמ"ש "בור כרה ויחפרהו וכו' נודע ה' משפט עשה בפועל כפיו נוקש רשע הגיון סלה" עיין לוח ארז בשלח כי אם לא היה הקב"ה מעניש מדה כנגד מדה היו יכולים לטעון כטענת האפיקורסים שרק אל נקמות ה' ואחרי שהחוטא לא ידע על מה יענש לא ידע להזהר אבל ע"י העונש מדה כנגד מדה ועי"כ יודע החוטא שעונו ילכדהו עי"ז הוא שב ורפא לו ואת אשר יאהב יוכיח כי הוא רחום בדין וז"ש בור כרה וכו' ויפול לשחת שפעל בעצמו והיינו מדה כנגד מדה ועי"ז יודע לחזור בתשובה עי"כ נודע כי ה' הוא מדה"ר הוא שעשה משפט כי דינו של הקב"ה הוא רחמים וזהו עתה ידעתי כי גדול ה' מדת הרחמים גדלה מאוד וממה נודע זה מכל האלקים מן מדת הדין אשר יעשה שפטים בארץ רק לטובת הרשעים והראי' כי בדבר אשר זדו עליהם וכנ"ל:

ויהי ממחרת (פירש"י מוצאי יו"כ) וישב משה וכו' ויעמוד העם על משה וכו' יש לרמז עפמ"ש ראשון לחשבון עונות שלאחר יוה"כ ששבו ישראל לאביהם שבשמים המה נקיים מכל חטא ופשע ואחרי שאחז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד א"כ הוי כאלו עומד הבעל תשובה למעלה במעלתו ומדרגתו מצדיק הגמור וזהו ויהי ממחרת יו"כ שהיו בעלי תשובה נקיים מעונות וישב משה לשפוט את העם מה טיבם ומעלתם ויבקש וימצא כי ויעמוד העם "על משה" למעלה ממדרגתו כדרך הבעלי תשובה עומדים ממעל לצדיק גמור:

כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו. נ"ל דרומז למ"ש רפ"ק