לוח ארז החדש יז

שהיא בעלת חסד ורחמים ובה אדע כי בע"כ א"א לא מצד טבעו הוא בעל הרחמים ועושה חסד שא"כ לא יועיל אם גם מחברתו תהי' מצויינת במדה זו אע"כ שאתה די' "עשית חסד עם אדוני' לא הוא מטבעו עשה חסד כ"א אתה די עשית זאת והחסד שהוא עשה לא מלבו הטוב רק עמד בצירוף בשביל אהבתו לך ע"כ אם אדוני עושה חסד אתה עושה עמו ביחד את החסד:

לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת במסורה שבבע"הט אד לזאת יחרד לבי י"ל ע"ד צחות כי התוה"ק נקראת בכל מקום בשם אשה וכתוב מפורש תורה ציוה לנו משה מורשה ודז"ל מאורסה וי"ל שע"כ נקראת כן להורות נתן שהתורה מן השמים ולא ח"ו מעשה ידי אדם ואחרי שאז"ל אין איש אלא הקב"ה שנאמר ד' איש מלחמה ע"כ אמר "לזאת" היא תוה"ק אשר שמה זאת עפ"י דברי חכז"ל שנא' וזאת התורה יקרא ע"כ בשם אשה להורות כי "מאיש" זה הקב"ה לקחה זאת ולא בנות אדם ילדה אף יצרה ובלו"א פי' מ"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וכפל הלשון אף וגם קשה ההבנה אבל הכוונה כי באמת החיוב עלינו שנעשה התוה"ק עיקר עסקינו בה נהגה יומם ולילה ועסקינו בעניני עוה"ז לא יהי' רק כטפל אבל בעוונינו עולם הפוך ראינו הן רבים עתה שהעיקר אצלם לימודי חול והתורה מונחת בקרן זויות ואף מי שמלמד את בנו תורה אינו אלא בבחינת גם וטפל אחרי שרוב זמנו מבלה וממלא כריסו בחכמות חיציניות ושפחה תירש גברתה אז אי גם לתורה יקדש מעט מהזמן הניתר לו מלימודי החול על אפו ועל חמתו ללימודי קדש ולפי גודלי החטא הזה עלבון התורה הנקראת ראשית ועיקר שהיא תלך בראש כל הלימודים והם הורידו כבודה לעשותה אחרית וטפילה הי' מהדין שהקב"ה יפר בריתו אסר כרת אתנו וכן פי' בחידושי ח"ס לנדרים מאז"ל על מה אבדה הארץ על שלא בירכו בתורה תחלה שלא התפארו א"ע בידיעת תו"הק תחלה וראש לכל שארי החכמות כ"א עשו אותה טפילה וסניף לשארי החכמות ואמנם שלא ידח מהם נדח מלמד הקב"ה עליהם זכות ואומר אחרי שישראל מפוזרי' בין העמים ומוכרחים לחיות באגודה אחת עמהם והוא הגורם להם ובאוחרם את תו"הק ובהקדימם את שארי החכמות אשר המה להם כקרדום לחפור אוכל ח"ש ואף אם יגיע עת צרה ליעקב שיאמרו על זאת' התו"הק הגה' שאינה אלא טפל ונספחה ולא העיקר בכ"ז אחרי שאני די יודע מכאוביהם והתבוללותם בין העמים דין גרמא לעלבון הזה ע"כ אף שאענישכם עבור זה בכ"ז "בהיותם בארץ אויביהם" לא אכלם ולא אפיר בריתי ח"ו וז"ש אחרי שמקרא שלפנינו מורה שהתורה מאיש זה הקב"ה לקחה א"כ בוודאי היא צריכה להיות ראש וראשון ע"כ "אף לזאת" מי שאומר לבת אל חי מגבהי מרומים רק "לאף" גם וטפל יחרד לבו כי נקה לא ינקה עבור זה כי היא צריכה להיות הגבורה השוררת בקרב בית ישראל:

ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו, עפמ"ש בלוח ארז לפ' מ"ש אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה כי אם הי' ביכלתינו לראות בעיני בשר בלב המתאוננים ומתרעמים על תוה"ק ובכשיל וכילפות יהלומון להרוס יסודותיה אז מחזה נפלה הי' נגלה לנו שגם המה הדוברים עתק על תוה"ק עתיק יומין ידעו בלבם כי משה ותורתו אמת ואם גם בפיהם ידברו סרה להפר חק ומצוה בכ"ז לבם בל עמם כי לבם נכון בטוח שתוה"ק היא כעמוד ברזל וכל המון גלים שעברו על ראשה להמעיט ערכה לא יוכלו לה ואם בארזים אשר קמו כנגדה בכל דור ודור לכלותה כפלה שלהבת והבערה לכלות יצאה את כל שונאיה ומנדיה מה יעשו איזובי קיר המקרקרי' ומצפצפים בדורינו ודוברים עליה סרה אבל אף שיודעים שכל דבריהם מהבל ומאפע ורוח תשאם אינם מחשים מלחישת שרף ועקרב דאהדר' לי' לטורא דסיני ולא ישימו מהג ורסן לפיהם לבלום לבל יצא עתק מפיהם והסברה לזה הוא מפני שהתורה תרים עול קשה על צוואריהם וגופם יתאוה תאוה בשרם עליהם יכאב לגרור גדר התורה בעד פרצת חמדותיהם ונפשם המלאה גילולי התאות עליהם תאבל אם ילכו במסלת התורה ואין לאל ידם לכבוש את מעללי יצרם הזינה ע"כ נבוכים הם בארץ לא ידעו כדת מה לעשות האם יחטאו נגד חוקי התורה הישרים ויודו לעין כל בריש גלי נבלותם ופחזותם שיודעי' שמשפטי ד' אמת רק שהמה אין ביכלתם לכבוש את יצרם