לוח ארז החדש קסח

וזמן בחדש האביב כמו שבחדש הזה הנצנים נראו בארץ ואשר פתן פני' לעתיד כ"כ חג המצות יפריח בזמנו להצמיח פרי קדש בכל השנה כולה ע"כ אמר שלא תאבד את הלימוד מחג המצות כ"א תשמור אותו עד ששבעת ימים הם שבעת עשיריות השנים המה ימי שנותינו שבעים שנה תאכל מצית בלי שאור שבעיסה הוא היצה"ר וראי' לזה שהרי הוא למועד חדש האביב שיפעול לטובה על העתיד כ"כ הלימוד מחג המצות:

פרשת יתרו וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים וברש"י שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ובאוה"ח דקדק מה ענין יחוס יתרו לכאן שהי' כהן מדין, ונראה כי עיקר הגאולה היתה כי פדה נפשם מרדת שחת שכבר נשקעו במ"ט שערי טומאה ולא יכלו להתמהמה עוד שלא ישקעו יותר, ומדרשם ז"ל אלו הי' אדם אחר אומר כי גדול ה' מכל אלהים היו שוחקים עליו לפי שלא הניח ע"ז אחת שלא עבדה עיין ילקוט, ולפי"ז אדם אחר שלא היה יודע כ"כ בטוב גילולי מצרים ורוע השחתן עד שאול תחתי' לא הבין ג"כ גודל הטובה אשר עשה ה' לעמו בהוציאם ממצרים כי לא ידע לאמוד את עומק הבור בו נפלו בני ישראל אבל הוא שהי' כהן מדין וידע היטב את כח ההשחתה שבע"ז הוא הבין וידע להעריך את רוב טובה וגודל הנס שהוציאם לרוי' מבירא עמיקתא לאיגרא רמה, וזהו וישמע יתרו מלשון שמע ישראל שהוא הבנה רק יתרו הבין בשביל שהי' כהן מדין ובקי בתועבות מצרים את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל את הטובה האמיתית שעשה בהוציא אותם ממצרים מקור משחת והמופת לזה שהיו ישראל שקועים במדרגה עמוקה בין עם לועז שהרי נעשו להם נסים ונפלאות על הים מה שלא נעשו מעולם וא"כ הי' צריך להתחזק האמונה בה' בלבות בני ישראל כיתד שלא תמוט עד עולם ובכ"ז ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ודחז"ל שריפו ידיהם מאמונה ותורה ומאין בא להם זה שעד שהמלך במסבו נרדו נתן ריחו עד שהוצרך לשלוח להם את עמלק ובע"כ כמ"ש כי ביד חזקה הוציאך ה' שאחרי שנשקעו בטיט היון במצרים אע"ג שרא מעשה ה' כי נורא הוא על ים סוף כמעט קט חזרו לסורם ומעמדם אשר ברע ומזה הבין יתרו ג"כ את הטובה הגדולה שעשה להם ביציאת מצרים, וז"ש וישמע יתרו שהבין מקריעת ים סוף שהי' בנסים גדולים ועכ"ז הוצרכו למלחמת עמלק ע"ז ראה ויוכח מצבם עד כמה גדל רוע מצבם במצרים ובפרט כי בהיותו כהן מדין ידע רוב ההשחתה כנ"ל. ואפשר שזהו כוונת בעל ההגדה וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח כי לפי"ז מי שמכיר גודל שפלות ישראל במצרים הוא יבין לספר יותר ערך הטובה של יציאת מצרים ולפי"ז המרבה לספר ביציאת מצרים ואינו חס להשפיל לארץ יחוסו בכבוד אבותיו ומכיר בגנותם ומתוך גנותם הוא בא לידי שבח הש"י בהלל ושבח ומרבה עי"ז כבוד שמים ע"כ הוא משובח. וי"ל עוד אחר שאמרנו שיתרו יען שהי' בקי בע"א ידע יותר לספר בטובת יציאת מצרים וא"כ סד"א בשביל שמרבה לספר ביציאת מצרים הוא יודע בענין ע"ז ובקי בהם וזה גנאי הוא לו קמ"ל דמ"מ הרי זה משובח דהרי אחז"ל אי אתה למד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות וזה שמרבה להבין כבוד שמים הרי זה משובח. ואפשר להעמיס זה בכוונת מאחז"ל בסנהדרין ק"ד גנאי היה למשה ולס' רבוא שלא אמרו שירה עד שפתח יתרו ואמר ברוך ה' וי"ל הכוונה שנתן טעם שלא אמרו בעצמם שירה בשביל שגנאי הי' להם כיון במה שמרבים לספר ביציאת מצרים בע"כ מודים על שפל מצבם הקודם וזה להם לגנאי ולבושת וע"כ לא אמרו שירה:

ויקח יתרו את צפורה בתו אשת משה אחר שילוחיה כ' בעה"ט שגם אחר ששילחה וגירשה היתה אשת משה כי אשת מלך אסורה לאחר א"ד ז"ל ובודאי כוונתו דאיך לא חש משה שתנשא לאחר והלא לא גירשה מחמת שנאה רק מעצת אהרן כפרש"י ע"כ פירש שסמך עצמו שלא תנשא לאחר בהיותה אשת מלך, ואכתי יקשה למ"ד בסנהדרין שמלך נושא אלמנתו של מלך א"כ יש לחוש אולי תנשא למלך ע"כ נראה עפמ"ש ר"פ המגרש דר"א סובר דאם אמר הרי את מגורשת ממני וא"א מותרת לכל אדם הוי גט ע"ש א"כ י"ל שפיר שגירשה משה רבינו כל בכה"ג ואמר א"א מותרת