לוח ארז החדש קסד

מירושלים ע"כ אנשי ירושלים אומרים קול רנה וישועה באהלי צדיקים מבפנים ע"י יושבי' באהלה של תורה מבפנים עי"כ יבואו רנה וישועה ע"י יושבי אוהלים של תורה ע"י עסקם בלימוד ועיון תוה"ק אבל אנשי יודא שהיו אנשי מעשה בחוץ וברחובות קרי' בפועל כפים בעשי' היו אומרים מבחוץ ימין ה' עושה חיל:

עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו ותרגום אונקלס ואבני לי' מקדשא אלקי אבי וארוממנהו ותרגום אונקלוס ואפלח קדמוהי עפ"מ שביארתי "בדרוש לר"ה" בנחמי' ח' "אל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם" כי בסליחות אנו אומרים "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך וכו'" כי לא לבד הנשמה צריך לעבוד את ה' רק ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך שאף הגוף צריך להיות קודש לה' ואם כן עושים באמת אז ייטיב עמנו הקב"ה בעבור ששמו הגדול נקרא עלינו אבל אחרי שברוב האנשים רק הנשמה עושה להקב"ה אבל הגוף שקוע בענינים ארציים ונתין כולו לעוה"ז וע"כ אנו מתפללים שהקב"ה יחוס עלינו כמו שאדם חס על פעולתו שלא תבטל וזהו הנשמה לך אבל הגוף גם אם אינו שלך עכ"פ הוא פעלך אתה עשיתו ויצרתו ע"כ חוסה על עמלך שלא עמלת ח"ו לריק, והנה נאמר ישמח ה' במעשיו וזהו בטחונינו אף שאיננו צדיקים מה שהננו מעשיו ופעולתו ויקיים אותנו שלא תערב ותשבת שמחתו במעשיו וז"ש בר"ה שהיו חרדים מאימת הדין ומעש אין בהם בכ"ז אל תעצבו כי "חדות ה'" וזה שמחת ה' במעשיו זה היא מעוזכם ומבטחכם שיחוס על עמלו ועפי"ז י"ל גם מה שאנו חוגגים בחג הסכות זמן שמחתנו אחר עבור ימים הנוראים כי יראים אנחנו אולי עיקר קיומנו הוא רק ע"י שישמח ה' במעשיו, והנה הוא אינו שמח רק כשגם אנחנו שמחים על קיומנו אבל לא אם טוב לנו כשלא נבראנו ע"כ אנו שמחים בחג הסכות להורות שאנו שמחים ועי"ז גם הקב"ה ישמח במעשיו. וי"ל עוד מ"ש עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה דעו כי ה' הוא אלקים הוא עשנו ולו אנחנו עמו' הכונה כנ"ל שע"כ החיוב עלינו לשמוח דעו כי ה' הוא אלקים במדת הדין וכשיבוא לדון אותנו אולי אין בנו מעשים רק עיקר בטחונינו שישמח ה' במעשיו ועל אשר הוא עשנו ויחוס על עמלו ואולי יש להמליץ ע"ז ג"כ מ"ש "והיית אך שמח" כלומר עיקר הויתך הוא אך ע"י שתשמח ועי"ז ישמח ה' במעשיו, ומצאתי כעין זה בטל אורות דף ל"ה בשם הרמב"ם פ"ח מלולב שאם הברואים שמחים אז הקב"ה שמח, ולפי האמור י"ל שיש ב' מיני בטחון בה' או ע"י צדקותינו נושע בה' ואם ח"ו לא זכינו אז יש לנו להשען על אבינו שבשמים שלא ישבית שמחתו שישמח במעשיו ואם אנו נשענים בצדקותינו אז נוכל לומר ה' הוא אלקינו וזהו הי' בזמן שבהמ"ק קיים אבל מעת שחרב ואין בנו מעשים אז לא נוכל לומר רק אלקי אבותינו הקדושים אשר דארץ המה וז"ש ישועתי על ב' פנים או שעזי כחי בצדקתי ותום דרכי לי למעוז או זמרת יה מה שהקב"ה משמח במעשיו שני אלו ויהי לי לישועה והחילוק הוא זה אלי אם עזי שהקב"ה עוז לי בעצמי ושמו נקרא עלי ואנוהו אז אבני לי' מקדשא כי בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' אלי אבל לאחר חורבנו לא נקרא רק אלקי אבי וארוממנהו רק ואפלח קדמוהי:

ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרע"ן אויב ופירש"י כשישראל עושים רצון שמים מהפכין השמאל לימין וכן הוא להיפך כשאין עושין רצין שמים וכ"כ לעיל כ"פ בשם האלשיך שהקב"ה נגף את מצרים במדת הרחמים ונהפך להם למדה"ד ע"ש מלתא בטעמא ואחרי שאחז"ל כשישראל עושים רצון שמים מוסיפים כח בפמליא של מעלה ע"כ כל רחמיו של הקב"ה אינם חלים רק על מי שמכין את עצמו ועושה את עצמו ראוי לקבל רחמים אבל האויב והשונא שאינו עושה מאומה להכשיר את עצמו לקבל רחמים אז הימין בעצמו נעשה לרועץ וזהו כוונת המקרא ימינך ה' נאדרי שמדת הרחמים מקבל עוז ואדירות רק ע"י כחן של בני אדם המוסיפים כח בפמליא של מעלה ונעשה הימין שהוא רחמים אדיר וחזק בכח ע"ד שדרשו רז"ל קול ה' בכח בכחו של כל א' וא' ה"נ בכח של כל א' וא' ומכלל הן אתה שומע לאו שהאויב שלא יכין את עצמו אותו תרעץ גם הימין שנהפכה לדין:

וברוב גאונך תהרוס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש עפמ"ש בלוח ארז בהעלותך נ"א אקרא קומה ה' ע"ש ולכאורה אין זה לגאון ולתפארת להקב"ה אם יחרה אפו לכלות את האויב כי חנון אף אינה מדה משובחה ע"כ