לוח ארז החדש קנח

ולהורות שאכילת פסח הוא עבודה תמה כתפלה היו צריכים לחגור מתניהם וז"ש הטעם שמתניכם יהיו חגורים בשביל שפסח הוא לה' עבודה תמה ושייך בי' משום הכין:

וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף ומשחית בהכותי בארץ מצרים כי שונאי ישראל אומרים שאלקינו הוא בעל חמה נוקם ונוטר ועיין לוח ארז מש"כ בקרא ויהי בנסוע הארון וכאשר יראו מצרים לוקים ואומרים מזה יוכל לצמוח שרש פורה ראש ולענה ח"ו גם בבני ישראל שגם לדעתם יהי' אלקינו אכזרי ח"ו אבל באמת רק דם עבדיו יקום כאשר עשו לרעה בישראל ששפכו דמם כמים כן יעשה להם כמ"ש כי בדבר אשר זדו עליהם, ומה שהקב"ה נוקם ונוטר לאויביו אינו אלא ממדת רחמנותו על ישראל הדרתו וז"ש וראיתי את הדם והוא דם עבדיו וצדיקיו אשר שפכו המצרים ופסחתי וחמלתי עליכם וכפירש"י ורק מרוב חמלתו עליהם וכדי שלעתיד לא יוסיפו עוד לענות וליסרה אתכם ע"כ נקם אשיב לצרי ואם תדעי זאת לא יהי' בכם זה לנגף ולמשחית להשחית את דעתכם ומחשבותיכם בהכותי בארץ מצרים לא תביאו לטעות שח"ו אל קנא ונוקם אני כ"א באמת חימה אין לי ובהכותי בארץ מצרים הוא רק מחמלתי עליכם:

והיה היום הזה לכם הזכרון וחגותם אותו חג לה' לדורותיכם חקת עולם תחגהו כי לדור שיצא ממצרים וראו את היד הגדולה והנפלאות שנעשו להם אינו מבורר שעושים זה חג לה' לשם שמים כי אם נראה שעושים לזכרון הנס הגדול כמו שעושים בני אדם שיקרה להם נס ודבר נכבד עושים היום ההוא לזכרון מדי שנה בשנה אבל דורות הבאים שלא ראו בעיניהם בודאי עושים את החג לשם שמים וז"ש והי' היום הזה "לכם לזכרון" ליוצאי חפזון רק לזכרון אבל וחגותם אותו חג לה' לדורותיכם לדורות הבאים אחריכם, ובאחרית הימים יוסיף מעלה עד שכל העולם יחוגו אותו זכר לנפלאותיו וזהו חקת "עולם" תחגהו שכל העולם יכירו נפלאותיו ויחוגו אותו:

שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל האוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מיום הראשון עד יום השביעי יש לרמז עפ"ד ח"ץ תשו' מ"ט דאע"ג דבי"ד של מעלה אין עונשים בפחות מבן כ' מ"מ אם עשה עבירה שחייב עלי' כרת מבן י"ג עד כ' הקב"ה ממתין לו אם ישוב עד לאחר עשרים ולא יכריתנו ואם לא ישוב אז יענישהו גם על עונו אשר חטא בו בהיותו פחות מבן כ' ואחרי ששאור הוא כינוי ליצה"ר הנקרא שאור שבעיסה וימי שנותינו בהם שבעים שנה ע"כ אמר שלא יחשוב האדם אחרי שאין הקב"ה מעניש פחות מבן כ' א"כ יוכל לחטוא בימי נעוריו כאות נפשו בלי שום יראה ופחד מהכרת ע"כ אמר שאינו כן כ"א אך ביום הראשון בילדותו כבר מחויב ועומד להשבית שאור המחטיאו מבתי הנפש פנימה והטעם שהן אמת שתיכף לא יענישוהו עכ"ז ונכרתה הנפש על אשר חטא מיום הראשון עד יום השביעי והוא כל ימי חייו לכבות גם מה שחטא מקודם כ' אם לא ישוב ומי יודע אם ישוב ונחם ע"כ חנוך לנער ע"פ דרכו להשבית שאור גם ביום הראשון ובאופן אחר י"ל בזה לרמז כי סור מרע ועשה טוב קום ועשה ושב וא"ת המה לנו בני ישראל לחק ומשפט, והנה הילד בימי נערותו אין בידו עוד לעשות טוב כמאחז"ל בנין ילדים סתירה אבל עכ"פ גם בימי הנעורים צריך להשמר מעשות רע כאז"ל גמירי טבא לא הוי בישא כמ"ש רמב"ן בפי' אקרא דשרש פרה ראש ולענה וכמ"ש בזה כ"פ ע"כ החיוב להסיר בילדותו כל שורש פרה ראש, ורז"ל דרשו ושמרתם את המצות ושמרתם את המצוות וז"ש שבעת ימים המה ימי שנותינו שבעים שנה מצות היינו מצוות החיוב לעסוק במצוות אבל בילדותו א"א עוד לעשות הטוב ע"כ אך ביום הראשון המה ימי הנעורים עכ"פ תשביתו שאור היצה"ר מבתיכם כי ידוע תדעו שכל אוכל חמץ מישראל אם כשכבר נהי' לאיש הוא עבד ליצרו לא בימי גדלותו נעשה הרעה כ"א בודאי מקור מקומו טמא ונכרתה הנפש ההיא כבר מיום הראשין שכבר בימי ילדותו צץ ופרח מטה רשע והנה כמו שבימי הנעורים א"א לעשות הטוב כ"כ בימי הזקנה תש כחו של אדם וא"א לו לעסוק במלאכה, אבל כ"ז לעבודת הגוף משא"כ לעבודת הנפש לקדשה הי' טוב יותר ימי הנעורים וימי הזקנה מימי הבינים אשר בהם יצא אדם לפעלו ע"כ הוסיף לאמר ביום הראשון והוא בילדותו וגם ביום השביעי הוא זקנתו בימים האלה מקרא קדש שתהיו נקראים לקדש מכל סיג וחלאה כי הן אמת כל