לוח ארז החדש קנו

מהר"י ששמע על כומר א' שיש לו מדת עניוות עד להפליא ולא האמין לשמועה זו שערל יזכה למעלה רמה כזו שנשתבח בה אדון הנביאים וע"כ נסע שמה למען בעיניו יראה אם אמת כן ובראותו גודל ענוותו של הכומר ההוא נצטער ע"ז עד שבעת פרידתו ממנו שאל אותו הכומר למה באת אלי אדוני לבקר בהיכלי והשיב לו האמת שרציתי לידע אם הנך באמת ענוו גדול כ"ב כמו ששמעתי ושאלהו הכומר ומה מצאת בי אם אני עניו באמת וכאשר שמע הגאון שאלה זו נתקרר רוחו ואמר כיון שהוא אומר על עצמו ג"כ שהוא עניו הוא באמת אינו עניו רק מתפאר את עצמו בענוותו, כ"כ לומר ע"ע שאין בו שום קנאה אינו רשאי כ"א יהללך זר ולא פיך, והנה הלבנה אמרה והללה את עצמה אפשר לב' מלכים לא בלשון תמי' רק שאמרה שבאמת אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד ואין ביניהם שום קנאה ותחרות ע"כ אמר הקב"ה לכי ומעטי את עצמך שלא תדבר גבוהה כ"א יהללך זר ולא פיך, וע"ז השיבה אחרי שבאמת דבר זה הגון הוא ונכון שישתמשו בלי קנאה ותחרות ומעלה רמה ונשאה היא ורק שאין לומר כן על עצמו וכי בשביל שאמרתי דבר ההגון הזה אמעט את עצמי הלא באמת הדבר הוא הגון, והנה מצינו שמשה ואהרן נהגו נשיאותם ביחד בלי שום קנאה כמ"ש וראך ושמח בלבו תאומי צבי' ולמדו שאפשר לעשות כן שאפשר לב' מלכים להשתמש בכתר אחד ממאמר הלבנה הנ"ל ע"כ וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר שיחלקו שניהם בנשיאותם להיות מושלים יחדיו תמים ולמדו כן מהלבנה ע"כ אמר החדש הזה יהי' לכם לאות ולמופת וע"ז מייתי המד"ר הה"ד "בי" על ידי מי שהוא מלא רוח דעת ויראת ה' מלכים אף שניהם יחדיו ימלוכו כי אפשר להשתמש בכתר אחד אם כונתם לשמים. - ובאופן אחר י"ל המד"ר הנ"ל כי יש ב' מיני מלוכות האחת הוא שימלוך מלך אשר גם זרעו אחריו יירש וישב על כסאו וממשלה האחרת היא כממשלת רעפובליק שיבחרו עליהם נשיא וראש אבל לא לנצח כ"א לעתים תחודש הבחירה, והנה ע"פ חוקי תוה"ק נראה שיותר נכון מלוכה תמידות כי אחז"ל מלכותא דארעא כמלכותא דרקיעא ע"כ אם רואים מלוכה נצחית עלי ארץ עי"ז יוליכו ג"כ את המלך מלכי המלכים הקב"ה אבל אם מלכותא דארעא אינה מתקיימת אז אמונה במלכות שמים אינה חזקה, וז"ש "כי לה' המלוכה ומושל בגוים" רק אז לה' המלוכה יאמינו במלכותו בחזקה אם יראו מושל (בהיה) בגוים מושל בקביעות וע"כ אמר בי מלכים הרבה היינו מלך בן מלך ימלכו בקביעות ע"פ נימוסי התורה ואחרי שללבנה נאמר ולמשול בלילה לתמידית ע"כ אמר המדיר בי מלכים ימלוכו, וע"פ פשוטו י"ל עוד בדברי המד"ר עפמ"ש בריש ר"ה בא' בניסן ר"ה למלכים ומפרש הש"ס למלכי ישראל ואחרי שמשה ואהרן מלכים היו ע"כ אמר לכם יהי' החדש הזה ראש חדשים כי בי בחדש הזה מלכים ימלוכו שממנו מתחילים למנות שנות מלוכה ואע"פ שמד' שם מוכח דקאי אמלכותו של הקב"ה שהתחילה בחדש ניסן כמ"ש המפרשים מ"מ י"ל שפיר כי נראה הטעם שקבעו חז"ל ניסן ר"ה למלכים כמ"ש וישב שלמה על כסא ה' וכל כסא המלוכה שיושבים עלי' מלכי ישראל הוא שהקב"ה חלק מכבודו למלך בשר ודם כי לך ה' המלוכה ע"כ כמו שמלכותו של הקב"ה התחילה בניסן כ"כ כל מלכי ישראל מונין מחדש הזה וא"ש דברי המדרש:

החדש הזה לכם בילקוט והוא מש"ס סנהדרין ל"ח המברך על החדש בזמנו כאלו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו, עפמ"ש בלוח ארז בפרשתנו לפרש מ"ש מדרש עוה"ז אירוסין היו ולא מסר להם אלא הלבנה, היינו שבעוה"ז לא נוכל לדבק לגמרי בהקב"ה וזהו רמז החדש הזה לכם ע"ש וכבר פירשתי בפ' בשלח "ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים ובקר וראיתם את כבוד ה'" שבעוה"ז הנקרא ערב אין לנו רק הידיעה אבל לעתיד לבא הנקרא בוקר לעת יזרח אור בוקר לא עבות עין בעין נראה כבוד ה' וזהו ערב וידעתם ובוקר וראיתם את כבוד ה', וזהו המברך על החדש מורה בזה שאינו רשאי לכנוס לפני ולפנים כ"א הוא מקבל פני' השכינה היינו הפנים החיצונים, וע"ז מייתי כתיב הכא החדש הזה דהלבנה מורה וכתיב התם זה אלי עפמ"ש בכ"ס בשלח לפרש מדרש בעוה"ז זה אלי ולעתיד לבא הנה אלקינו זה שבעוה"ז שלא נוכל להשיג מהותו בשלימות ע"כ יש לכ"א השגה בפני עצמו אבל לעתיד לבא כלם ידעו את ה' למגדלם ועד קטנם והשגתם יהיו שוות ע"כ שפיר מייתי קרא מדנאמר זה אלי ש"מ