לוח ארז החדש קנד

הטבע לא הי' להם למצוא חן בעיני מצרים והמופת לזה שהרי אף נרצה לחשוד את ישראל שהפרו ברית תורה למען למצוא חן בעיני המצרים ויתנהגו עמהם באחוה וריעות בכ"ז הלא משה רבינו הידוע בצדקתו וקדושתו וא"כ הי' להם לשנוא אותו עכ"פ ובע"כ ממה שגם האיש משה המורם מעם גדול מאוד מוכח שגם בני ישראל לא עשו מאומה לקרב את עצמם להמצרים ובע"כ שרק ה' נתן את חן העם בעיני מצרים שלא עפ"ד הטבע ולהלן בפרשתנו הוא אומר וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים הביא ראי' אחרת לזה שרק ה' נתן חנם ולא שהם עשו התקרבות למצרים שהרי וינצלו את מצרים ואז"ל שעשאו כמצולה שאין בה דגים ופי' המפרשים שלקטו הניצוצות כולם שהיו במצרים שנתחברו לישראל קדושים ונעשה מצרים ארץ טמאה בלי שום ניצוצ' קדושה וכ"ז שייך אם בני ישראל נשארו בקדושתם ולא עשו כמעשה מצרים ואם היו עושים כמעשיהם למען למצוא חן ולהפיך רצונם לא היתה הקדושה יכולה להתדבק בהם ובע"כ שרק ה' נתן את חנם כנ"ל:

ומשה ואהרן עשו את כל המופתים פי' רש"י שלא שנאו כאן אלא בשביל לסוכה לפרשת שלאחרי, עפמ"ש בלוח את פ' האזינו דהנה דברים היוצאין מן הלב נכנסין ללב, ואם דברי המוכיח אינם מתקבלים מורה לכאורה שדבריו אינם יוצאים מן הלב אלא שכ' שם הוכח תוכיח אפי' ק' פעמים ובכ"ז לא תשא עליו חטא שאין החסרון במוכיח רק במקבל שאין לו נשמה כמ"ש רשעים אפי' בחייהם קרוים מתים ולזה י"ל שע"כ מונים ישראל ללבנה להורות כמו שהלבנה מאירה ע"י הכנתה לקבל אור השמש כמו כן צריך שמי שמוכיחים אותו יהי' לו לב להבין ולא שנפשו יצאה בדבר המוכיח אליו ואחרי שכבד לב פרעה שאחז"ל של"ה לו לב כ"א כבד ע"כ אין להאשים את תואמי בבי' משה ואהרן שח"ו לא יצאו דבריהם מן הלב בשביל שפרעה לא שמע אליהם עד שהיו צריכים לאותות הרבה ולא יהיו ראוים ח"ו לצוות ה' להם המצוה הראשונה שנצטוו ישראל ע"כ אע"ג שהם עשו את המופתים הרבים ההם ולא נשמעו דבריהם ולא נכנסו ללב פרעה בל תדמו ח"ו שדבריהם לא יצאו מן הלב רק וידבר וכו' החדש הזה לכם שאתם מונים ללבנה בשביל שצריך למקבל כן אורכם יגיה רק אם המקבל יש לו לב ונפש:

ויאמר ה' אל משה וכו' החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה כפל הלשון הנגלה י"ל כי החדש הזה הוא מצוין לפי שבו נגאלו ישראל ע"כ הוא חשוב ועומד ברום המעלה וכ"ז למי שגם בכל השנה תמיד ישמח בזה שהכניס ה' אותנו תחת כנפי שכינתו ית"ש ונתן לנו תוה"ק והוא מונה כל השנים לזמן הגאולה ופדות הנפש משא"כ מי שמונה שנותיו תמיד למספרים אחרים ומורה בזה שגאולת נפשנו אין חשוב עליו כ"כ לזה אין החדש הזה הראשון ומעולה שבחדשים כי במה נחשב לו ע"כ אמר החדש הזה לכם ראש וראשון ועיקר לחדשים אך זה רק בתנאי אם ראשון הוא לכם לכל חדשי השנה תמיד תמנו בו מספרכם רק אז הוא הראשון ומעולה – עוד יש לפרש הכפל לשון בזה עפמ"ש חז"ל לכם ולא לאומות העולם כי אומות העולם מונים לחמה וישראל ללבנה ובמדרש הטעם לפי שאומות העולם מושלים בעוה"ז ונמשלו לחמה שמושלת רק ביום וישראל ממשלתם לעה"ב תהי' כלבנה שאינה מושלת אלא בלילה ע"כ אחרי שעת עתה לא נמנה רק לחמה כאומות העולם ע"כ כפל לשונו ואמר מתחלה החדש הזה לכם ראש חדשים שמכניסן מתחלת השנה וראשון הוא לכם שאתם הראשונים המתחילים למנות חדשי הלבנה לחדשי השנה, ועפ"ד המדרש הנ"ל מובן מה שעת עתה לפני קבלת התוה"ק וגם האומות העולם שלא קבלוה מונים לחמה כנ"ל, ויש להעמיס זה בכוונת מאחז"ל "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם" כי אמנם בהתחלת התורה תיכף הי' להם למנות ללבנה וזהו ג"כ כונת אמרם ז"ל "כל המברך על החדש בזמנו כאלו מקבל פני השכינה" כלומר שמברך להקב"ה שצוה בעתו ובזמנו להתחיל למנות ללבנה והיודע טעמו ונימוקו כאלו מקבל פני שכינה ורק אחרי שישראל קבלו פני שכינה וה' נקרא עליהם רק אז ראוים למנות ללבנה שדומים לה כנ"ל. ובאופן אחר יש לבאר כפל לשון הנ"ל כי אצל ישראל שהיו בקושי השעבוד בודאי החדש הזה הוא להם לראש וראשון שבו התחילו לחיות חיי אנשים אבל משה ואהרן שלא היו בקושי השעבוד דכל שבט לוי לא נשתעבד עכ"ז כיון שעכ"פ ישראל ננאלו בו יש לו להחדש הזה גם להם מעלה