לוח ארז החדש קנג

מסתפק בשלו ורואה ורוצה בשל חבירו והמקום אשר הוא עומד עליו אינו נוח לו ותמיד יתבונן ויחקור מדוע הוא במעמד זה וחבירו במעמד אחר גבוה הימנו כאשר עושים "הזאציאליסטען" בימינו שכל א' מקנא בחבירו אז כל מעמד העם ברע הוא כי יהרסו כל מוסדות החברה אשר עליהם מצוקי תבל כוננו וזהו וכל העם על מקומו אם כל העם כקטן כגדול עומדים ומכירים את מקומם וחן המקום עליהם שלא יתקנאו במי שעומד במקום גבוה אז יבוא בשלום ואין מפריע ומחריד אבל אם והתבוננת על מקומו כשהאנשים יחקרו ויתבוננו על המקום מי הוא העומד במקום גבוה ומעלה אחרת ובהגיגו תבער אש הקנאה מדוע לא שוו כל האנשים כטוענות שיטענו הקאמוניסטען והזאציאליסטען אז ואיננו אין קיום ומעמד למצב כזה:

עוד נגע א' וכו' אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה הך כפל לשון "כשלחו" נ"ל כי באמת לא פרעה ברצונו שלח אותם כ"א המכות הנאמנות לשולחם המה נחשבו המשלח העיקרי לא הוא כי לו הי' השילוח על אפו ועל חמתו וכיון שכל מה שעשה לא עשה ברצון יש מקום לחשוב שבודאי לא יעשה רק ההכרח שא"א בלעדו ויעכב לעצמו משלהם כיכלתו כדי שבהסיר המעיק אשר אכף עליו יחזיר אותם תחת עול עבדותו ואם הוא הי' השולח אותם מרצונו הטוב אחרי שאין דעתו לרדות בהם עוד אז ישלחם לגמרי וז"ש ואחרי כן אחר בוא הנגע ישלח אתכם ואע"פ שהוא שלא ברצונו ולא נחשב הוא למשלח כ"א הנגע ישלח עכ"ז כשלחו' כן יעשה ממש כמו שהוא הי' השולח וזה שכלה גרש יגרש אתכם ולא יעכב משלכם מאומה:

דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכו' ופירש"י אין כא אלא לשון בקשה וכו' הזהירם על כך שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים, דלכאורה יקשה כיון דחז"ל דרשו רעך למעט עכו"ם בכל מקום א"כ איך נאמר כאן על המצרים רעהו ורעותה ע"כ לולי דמסתפינא הייתי אומר עפמ"ש במשנה סוף תענית בט"ו באב ויוה"כ שבהם היו בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולים כדי שלא לבייש את מי שאין לו א"כ ה"נ כיון שהיו צריכים לחוג חג ה' כמ"ש משה רבינו ע"ה ע"כ לבשו ג"כ בגדים שאולים כדי שלא לבייש מי שאין לו, וזהו וישאלו איש מאת רעהו הישראלי ושו"ר שגם בהתורה והמצוה פירש כן רק מטעם אחר, והנה להגיע למדרגה זו שלא לבייש את מי שאין לו היא מעלה רמה ונשגבה לא יזכו אלי' רק בקדושתן וטהרתן וכ"ז אם לא הי' משה רבינו מצוה ע"ז בשם ה' ובכ"ז יעשו מעצמן ומרצונם הטוב אז ישמח צדיק אבינו אברהם ביוצאי חלציו שגבהו למעלה רמה משא"כ אם היא מצוה כשאר מצות ה' אז אינו מורה על רום מעלתם וטוהר לבבם כיון שאינם עושים רק כמצוה ועומד ופקודת משה רבינו ע"ה בשם ה' שמרה רוחם ע"כ לא צוה ה' על זה שישאלו רק בלשון בקשה עורר את רוחם וגם זו לא בפומבי אל כל הקהל כ"א "באזני העם" לחוש להם ברמיזא די לחכימא שיעשו כן להראות שאר רוחם הטהורה שכ"א אינו רוצה לבייש את מי שאין לו וזה באמת רכוש גדול רוחני ומוסריי שהגיעו למעלה ובינה יתירה כזו וז"כ המאמר - ויש להעמיס דברינו בדברי המכילתא בפרשתנו אקרא ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים וכו' וכי מה אמר להם משה במצרים דבר נא באזני העם וכן עשו אשר דבריהם משוללי הבנה הקו' והתירוץ ולהנ"ל היו שני מצות האחד שישאלו איש מאת רעהו כדי שלא לבייש מי שאין לו והב' שישאלו ממצרים לנצלם ע"כ סיפר הכתוב ובני ישראל עשו כדבר משה ופי' המכילתא הוא דבר נא באזני העם וישאלו מאת רעהו ישראל כנ"ל ואח"כ אמר הכתוב שאח"כ וישאלו ממצרים קיימו מצוה ויתן ד' את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאוד כי למצוא חן בעיני העמים בנקל הוא אם יתערבו עמהם וילמדו מעשיהם ויאכלו מפת בגם וישתו יין נסיכם אז יראו לישראל פנים שוחקות ומאירות אבל באמת ישראל במצרים שנאמר עליהם שלא שינו שמם ולשונם ח"ו לומר שעי"כ מצאו חן בעיני העמים המצרים אדרבה רחקו מהם ומהמונם ועפ"ד הטבע הי' להם לשנאותם תכלית שנאה כי לא יוכלון לאכול את העברים לחם רק הקב"ה נתן את חן העם שלא כדרך הטבע בעיני המצרים וז"ש וה' נתן את חן העם לא שהם עשו פעולה להתקרב אליהם בזרוע אבל לפי דרך