לוח ארז החדש קנב

ע"ה שלא חטא נגדו רק בפעם הזאת שגירש אותם מאת פניו רק בפעם הזאת הוא יכול למחול עונו לגמרי וז"ש שא נא חטאתי לגמרי והטעם אך הפעם יען שלא חטאתי נגדך רק הפעם הזאת אבל אל ה' שחטאתי פעמים הרבה העתירו שיסר רק את המות הזה אם שידעתי שבכ"ז ביום פקדו יפקדו עונותי כי אין מוותר לגמרי ביותר מג' פעמים והא דפתח בלשון יחיד שא נא וסיים בלשון רבים והעתירו י"ל דבחטא אם חטא לשנים עונשו יותר גדול משאם חטא רק לאו ע"כ להקטין חטאו שחטא ופגם בכבוד משה ואהרן אמר שהם תואמי צבי' ואינם נחשבים רק לא' וע"כ אמר שא נא חטאתי כי לא חטא רק נגד גוף א' אבל לענן תפלה אינו דומה תפלת רבים לתפלת יחיד כמשאחז"ל ע"כ לענין תפלה חשב אותם לשנים ואמר העתירו בלשון רבים:

נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך וכו' כי משה רבינו הראה תוקפו וגבורתו על צבא השמים שבכחו לבטל תהלוכת הטבעי וגם בעת שע"פ הטבע תמוש החשך ויזרח אור בוקר לא עבות הוא יביא אותו וזהו נטה ידך על השמים שאתה מושל בגבורת ה' על צבא השמים ויהי חשך על ארץ מצרים באותו הזמן וימש חשך בהגיע העת שתגלל חשך מפני אור וי"ל בזה דברי המדרש זש"ה שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו שהקב"ה שלח את החשך עפ"י דרך הטבע ובעת ההוא שנשלח החשך והי' צריך לבוא האור אז ויחשיך הביא משה רבינו את החשך ועכ"ז לא מרו את דברו עי"ז ששינו את הטבע כי גם הוא ית"ש הסכים לזה כי צדיק מושל ביראת אלקים. – ובאופן אחר יש לבאר בפסוק הזה שמתחלה אמר ויהי חשך "על ארץ מצרים" ושוב אמר ויהי חשך אפילה "בכל ארץ מצרים" וי"ל שהקב"ה לא צווה רק שיהי' החשך על ארץ מצרים עליהם למעלה יראו חשך ענן וערפל נטוי על ראשיהם אבל משה רבינו ע"ה הוסיף מעצמו ויעשה שהי' חשך אפילה בכל ארץ מצרים למטה אשר לפי מאמר השי"ת הי' לו רק להיות על ארץ מצרים להפחידם שיחזרו עי"ז בתשובה אבל ותגזר אומר ויקם לך הביאו משה רבינו בכל ארץ מצרים, ומ"מ כיון שלא ציוה כן השי"ת שיהי' החשך למטה אע"ג שמשה רבינו ע"ה גזר שיהי' למטה מ"מ דוקא רק על מצרים אבל לכל בני ישראל הי' אור נשאר האור במושבותם כאשר צוה ה' וגם בזה עולים יפה דברי המדרש הנ"ל שהביא פסוק שלח ויחשיך ולא מרו את כנ"ל שאע"ג שמשה רבינו גזר מדעתו מ"מ צדיק מושל ביראת אלקים, עוד יש לרמז בפסוק הזה עפמ"ש כפ' על מאחז"ל כשנולד משה רבינו נתמלא כל הבית אורה ששאר האמונות העמידו יסודותיהם על אדני החקירה ועיון ע"כ לא השיגוה רק אנשי המעלה אבל תוה"ק תכון בטובתך לעני אלקים שתוה"ק ירתה פנתה על מעשה האדם בשבתו בביתו ע"כ הבית הוא קדש לה' ע"י ההתנהגות בתוכו בקדושה ובטהרה ע"כ אמר נטה ידך אם מעשה ידך להתפאר תהי' אז על ארץ מצרים אשר רק דרכי העיון והחקירה להם למטרה רק חשך ואפילה יהי' כי גדול מעשה צדיקים מעיוני שכל האנושי אסר ערפל חתולתו וע"ז מסיים לכל בני ישראל לא האיר להם רק בשכנם בודד בחקירה ועיון כ"א הי' אור גם במושבותם ע"י ישיבתם בבית התקדשו והתטהרו ע"כ לא רק אצילי בני ישראל כ"א לכל בני ישראל הי' אור ע"י מושבותם כי נתמלא הבית אורה עיין לוי"א וי"ל בזה מחז"ל מהיכן הי' החשך וסיים אוי לו לבית שחלונותיו פתוחים לתוך החשך שאחרי שכל האדם קצר מהבין הדברים לאשורם ע"כ מי שמעמיד אבן פנת אמונתו על דרכי החקירה שחשך חתולתו אוי לו ואחרי שהחשך מרמז כנ"ל אמר אוי לו לבית אמונה שחלונותיו היינו מוצאיו ומובאיו פתוחים לתוך החקירה שחשך יכסהו:

לא ראו איש את אחיו ולא קמו וכו' ולכל בני ישראל היה אור במושבותם יש להמליץ כי רוב המחלוקת נצמחו מזה שכל א' רואה מה שיש לחבירו ומקנא בו אבל אם לא יסבו בלכתם כ"א איש אל עבר פניו יהלכו אז שלום ושלוה יאיר וזהו לא ראו אם לא יראו האנשים במעשה אחיו ולא יקום ויגביה א"ע על מי שתחתיו במעלה ובמדרגה למשול עליו ביד חזקה כי אז בטח ולכל בני ישראל לכלם יחד הי' אור במושבותם. ובענין הזה פירשתי ג"כ בפ' יתרו וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום ובמסורה הביאה בעה"ט והתבוננת על מקומו ואיננו כי אם כ"א על מקומו יעמוד וינוח מבלי לראות ולהתבונן על מצב חבירו ולהתקנא בו אז שלום ושלוה יעמוד לנצח אבל אם כ"א אינו