לוח ארז החדש קנא

הבנים והבנות כמ"ש פרעה לכו נא הגברים ועבדו את ה' אבל להיות גם לכם לזה צריך ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך וז"ש משה רבינו ע"ה בבנינו ובבנותינו בלך כי חג ה' אע"ג שחג ה' הוא ולזה ולא צריך לבנים ובנות אבל גם לכו כי חציו לכו ע"כ גם הם יתערבו בשמחתנו, ועפי"ז י"ל בדברי המסורה כאן שהביאה בעה"ט באספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג ה' כי באמת אוה"ע א"א להם לעשות כן שיהי' חציו לשם וחציו לכם כמ"ש שע"כ אומרים בשבת במנחה ואני תפלתי ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ שאומות העולם אחרי שאוכלים ושותים מתהוללים ביינם אבל אנו עם בני ישראל יודעים גם בעת שמחתנו לעבוד את ה' כמ"ש בלוח ארז באריכות כמ"פ, והמופת לזה שהרי חג הסכות הוא זמן האסיף מגרן ויקב ומטבע האדם לשמוח בימים ההם בשמחה גופנית על אשר דגנם ותירושם רבו ויפרוצו ובכ"ז צוות הקב"ה שגם בעת ההיא נשמוח בה' ונגיל בישועתו על כי ידע הקב"ה את טבע עם בני ישראל שהם יודעים את ה' ויכולים לחבר ולאחד כאחד יחד שמחת הגוף ושמחת והנפש וז"ש לראי' ע"ז כי חג ה' וגם לנו שהרי נאמר באספכם את תבואת הארץ והי' מקום לומר שהשמחה לא תהי' רק מארציות כי ממנה לקחה ובכ"ז תחוגו את חג ה' כנ"ל, אבל באמת קשה הדבר שתהי' השמחה מוגבלת חציו ממש לה' וחציו לבם ואם גם כונת האדם לעשות כן בכ"ז ברוב פעמים שפחה תירש את גבירתה רצוני שמחת הגוף העלה ותגבר ותתפוס את האדם במצודי' עד שהיא נעשית עיקרית ושמחת הנפש רק טפלה לה, וז"ש פרעה יהי כן ה' עמכם לא שהשמחה ולה' תהי' העיקרית וטפילה לו תהי' שמחת הגוף כ"א כאשר אשלח אתכם ואת טפכם אז יהי כן ה' השמחה לה' רק "עמכם" טפילה לכם שתעשו העיקרית השמחה שלכם וטפילה לו שמחת ה' ואע"ג שאתם לא תתכוונו לזה ורצונכם יהי' לעשות שמחת הנפש עיקרית בכ"ז גם נגד מחשבתכם ודעתכם תבוא הרעה הלזו שתקדימו שמחת הגוף, ובנתינה לגר פי' ג"כ נגד פניכם נגד רצונכם, וזהו כי רעה תצמח מזה אם אשלח אתכם ואת טפכם כי הרעה הזאת תבוא גם נגד פניכם ורצונכם– ובאופן אחר פירשתי בפסוק זה וגם כפל הלשון כלך ב' פעמים כי כבר טענו על מעשה הקרבנות כמ"ש כי לא צויתי את אבותיכם על דבר עולה וזבח ובאמת אמרו שאין הקרבן עיקר התכלית כ"א שעל ידו יומשכו בפרט הבנים והבנות שהם לא יוכלו לעבוד את ה' מבלי שיומשכו לעבודה ע"י מעשים ממשים שיפעלו על לבותם ועל חושיהם כי אין בכחם להשיג רק ע"י אמצעים הנרגשים להם ע"י חושיהם והכהנים בעבודתם ימשכו בעבותות אהבה לעבודת השי"ת ע"כ אמר משה רבינו הן אמת שאנחנו בעצמנו בנערינו ובזקנינו כלך גם בלי צאן ובקר כי לאנשים בהירי השכל אין מהצורך לעבודת הקרבנות כי גם בלי אמצעים יוכלו לדעת את ה' אבל בבנינו ובבנותינו שלא נפתחו להם עיני שכלם עדיין לראות אור בהיר בלי קרבנות ע"כ עי"ז בצאננו ובבקרנו נלך ויאמר להם פרעה אחרי שעיקר תכליתכם בהקרבנות למען ימשכו הבנים והבבות לכו "נא" כעת לעת עתה הגברים לבד בלי צאן ובקר כי אותה אתם בעצמכם מבקשים רק לעבוד את ה' ואתם הגברים אשר כבר גבר עליכם שכליכם אינכם צריכים לקרבנות להיות לכם אמצעי אחרי שאותה היינו עבודת השם אתם מבקשים להשיג ע"י אמצעים האלו ואין לכם צורך בה:

ולא נותר כל ירק בעץ – במסורה ונערים בעץ כשלו, יש להמליץ עפ"ד רמב"ן בפסוק הנני מביא מחר שרק הפרח והנצנים שנראו אכל הארבה וזהו רק הנערים שהיו בעץ דהיינו הפרחים והנצנים שהם בימי נעוריהם הם רק כשלו:

חטאתי לד' אלקיכם ולכם ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו לד' אלקיכם ויסר מעלי רק את המות דזה עפמ"ש בפ' ויחי בשם הריא"ף בעי' דהא דאחז"ל עבירות שבין אדם לחבירו אינו מכפר עד שירצה את חבירו היינו שגם העבירות שבין אדם למקום אינו מכפר כשיש לו עבירות שבין אדם לחבירו ע"כ אמר אחרי שחטאתי לה' ולכם מתחלה שא נא חטאתי מחול לי על מה שחטאתי לך בן אדם ואח"כ העתירו אל ה' והוא רחום יכפר, והנה אחז"ל ביומא חטא אדם פעם ראשונה וב' וג' מוחלין לו שנאמר הן פעמים ושלש יפעל אל עם גבר אבל לא יותר והנה פרעה חטא נגד ה' כמה פעמים במרדו בו ית"ש ובודאי עונו אינו נמחק לגמרי רק לשעה יוכל להנצל ממיתה משונה ע"י תפלת הצדיק אבל עוד יפקד עליו עונותיו אבל נגד משה רבינו