לוח ארז החדש קמז

לב השומעים מלבד פרעה שהכביר השי"ת את לבו אבל לכל השומעים פעלו אות ורושם לטובה שיחרדו כל באי עולם מגאון עוזי שבא לשדד מערכות הטבע ע"כ הימים קנו שלימות עד שנוכל להמליץ עליהם בצדק וימלא ז' ימים שהיו מלאים ותמימים ע"ד ויתמו ימי בכי ותמימות תהיינה:

למתי אעתיר לך – מדלא קאמר אעתיר עבורך או עליך וקאמר לך י"ל אחרי שכל המכות לא באו רק עבור רשעתו וקשות לבו ע"כ שוב הדבר בידו תלוי שיחזור בתשובה וישוב אל ה' וירחמהו ע"כ רימז לו אעתיר לך שגם אתה תשוב ותעשה את שלך ועי"כ יהי' באפשרי להכרית הצפרדעים:

וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אליהם– כי בכל מחלה ונגע אע"ג שסרו מן האדם בכ"ז עומד ומפחד אולי יחזור לסורו הרע הנקרא "רעציטיף" כי כמו שהטבע שינתה פ"א את דרכה יש לדאוג שאף שכבר שבה לגבולה עוד תפרוץ גדרה לא כן במכה הבאה מאת השי"ת אם הוא מחץ ורפא לו אז הרפואה שלימה ואין לירא עוד מגור מסיבוב המכה שנית אחרי שגם בפעם הראשון לא שינוי הטבע היתה בעוכריו כ"א מאת ה' היתה זאת ואחרי שגם הגיהה מזור ותרופה אין עוד מכה אחרי' והנה פרעה אחר שכבר סרה מכת הצפרדעים בכ"ז הרגיש בעצמו עוד כבידת לבו פחד ומגור מסביב אולי תחזיר המכה להשחית בארצו ומזה שפט שלא מה' היתה לו זאת כ"א שינוי הטבע היא הביאה הצפרדעים ע"כ ירא שאולי עוד הפעם הסבות שהיו בראשונה עוד יוסיפו סרה וזהו וירא פרעה כי היתה הרוחה שרוח לו מהמכה ובכ"ז והכבד את לבו שהרגיש לבו הי' דוי עליו מפחד אולי יחזרו מזה שפט שהיתה המכה רק טבעית ע"כ ולא שמע אליהם:

ויאמר ד' אל משה וכו' והך את עפר הארץ והי' לכנים בכל ארץ מצרים במסורה והך כף אל כף, כי לכאורה למה הוצרך לברוא הכנים מעפר הארץ הלא הי' באפשרי לבראם יש מאין ולמה הוצרך לו לעפר רק שבא בזה לרמז כי פרעה נתגאה בארצו שאין על עפר משלו כמ"ש לי יאורי ואני עשיתיני ע"כ רצה הקב"ה להראות לו שבמה שנתגאה בו ילקה וזהו כמו שמכה יד אחת את האחרת אשר מדרכם ותעודתם לעזור זו לזו להיטב לאדם לצורכיו בכ"ז תכה וזהו כונת המסורה ע"כ הך את עפר הארץ שהיתה תמיד בעוזריו והלבישתהו רוח גאוה על טובה היא תייסרהו ברעתו וזהו כמו שמכה כף אחת את האחרת, וכענין הזה ביארתי בפרשתנו "לך אל פרעה וכו' ונצבת לקראתו על שפת היאור והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך" כי פרעה אמר לי יאורי ואני עשיתיני וכל גדולתו וגאותו היתה ע"י היאור שהי' עלה ומשקה ארץ מצרים אשר לא יכזבו מימיו ע"כ הראה לו הקב"ה ע"י משה שממקום גדולתו משם תהא מפלתו וז"ש הנה יוצא המימה להתגאות בו כפירש"י ונצבת לקראתו וכנגדו להשחית כבודו וגאותו ועל שפת היאור מקום גדולתו ישפל עד שע"י שהי' בידו שבט מושלים גאה ונעשה כנחש והוא יהי' כלומר פרעה יהי' מסור בידיך להוריד לארץ כבודו וזהו והמטה הוא שבט מושלים אשר ביד פרעה אשר נהפך על ידו לנחש עקלתון שע"י גאותו וגדולתו נהי' כנחש הנושך ואותו תקח בידך וברשותך לעשות בו כרצונך כי בידך נתתי אותו כטוב בעיניך:

אמור אל אהרן נטה את מטך וכו' ויעשו כן- צ"ל מאי ויעשו כן הלא משה רבינו רק אמר ואהרן עשה בעצמו, וגם באוה"ח דקדק כפל הלשון שאמר ותהי הכנם וכו' כל עפר הארץ הי' כנים, ונראה כי ותגזר אומר ויקם לך ותיכף שאמר משה רבינו ע"ה שיהיו כנים כבר ע"י דיבורו איתעביד מעשה גם בטרם נטה אהרן את ידו ע"כ אע"ג שמשה רבינו רק אמר אל אהרן בכ"ז ויעשו כן ששניהם עשו, ויט אהרן את ידו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם ובכ"ז בכל עפר הארץ "היה" כבר כנים קודם לכן ע"י דיבורו של משה רבינו ע"ה:

כי אם אינך משלה וכו' הנני משליח בך את הערוב ומלאו בתי מצרים וכו' וגם את האדמה אשר הם עלי' כי אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו ואם האדם ביקר הוא למעלה מד' מדרגות אשר גם האדמה בכללם אם ישפיל לארץ כבודו הוא רק למעלה מן הדומם אבל לא מן הבהמה ובע"ח כפי' המקנה הידוע בסוף קידושין שהרעותי את מעשי וקפחתי פרנסתי וכמו שפי' בפ' הברכה ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך