לוח ארז החדש קמב

חוץ מהקדוש מראדוש שבמרדכי וז"ש ושמת את הדברים בפיהו ושלא יקשה האיך שליח עושה שליח אמילי ולזה אמר אנכי אהי' עם פיך שהשכינה מדברת מתוך גרונך א"כ הוי כאלו אני עושה שליח ראשון ועוד שהוריתי אתכם את אשר "תעשון" ומעשה מצטרף עם מילי:

פרשת וארא וידבר אלקים אל טווה ויאמר אליו אני ד' נ"ל עפמ"ש כ"פ בשם המפרשים פי' משוך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם שלפעמים הקב"ה עושה טובה לחייבים ועוברי רצונו ובזה הוא נקמתו כי אז נפשו עליו תאבל האיך חטאתי לאל הטוב ומטיב ואני כפוי טובה ע"ד אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים אתה חותה על ראשו – ופירשתי ג"כ מ"ש ימינך ד' תרעץ אויב וברוב גאונך תהרוס קמיך, ימינך ד' שהוא מדת הטוב והרחמים גם בזה תרעץ אויב לנקום ממנו וברוב גאונך וגדולתך שנראה שאינך משגיח בתחתונים לפי דבריהם הכוזבים אשר יומרוך למזמה עי"ז תהרוס מצב קמיך מבלי ידעם לעשות דרכם כי אם היו באמת שמים על לבם להיטיב דרכם ע"י השפעת הטוב היתה הנקמה הזאת נהפכה לטוב ג"כ אך הם הרסו מצבם ולא יבינו דרכם ובזה י"ל גם תחלת הפ' ימינך ד' נאדרי בכח כי אמנם נקמה באופן זה רק כשיודע שיר די עשתה זאת ולא כחו ועוצם ידו וז"ש ימינך ד' נאדרי בכח אם בכח בנ"א נראה וניכר שימין ד' עשתה עוז והדר אז ימינך ד' כשעושה במדה"ר גם אז תרעץ אויב תש"ה וידבר אלקים מדה"ד ויאמר אליו אני ד' כשאני מתנהג במדה"ר נגד שונאי כמו להמצרים זה בעצמו מדה"ד, וי"ל שזהו כוונת מאז"ל רשעים מהפכים מדה"ר למדת הדין כנ"ל שרחמים אצלם הוא דין והנה המפרשים כתבו לא נודעתי כמו לא הודעתי עיין בהכתב והקבלה, ומצינו ויורע בהם אנשי סכות שפי' לשון שבירה וייסור וז"ש וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי ד' לא נודעתי היינו שמדה"ד יעניש כבר ידעו הם אבל ושמי ד' מדה"ר לא הודעתי לייסר אותם:

וארא אל אברהם וכו' ושמי ה' לא נודעתי להם וגם הקימותי את בריתי ע"פ ע"ש למעלה פי לך שאברהם אע"ה אע"ג שקיים כה"ת עד שלא ניתנה בכ"ז מצות מילה לא קיים וכ' שם דמוכח מזה שלא כדעת המפרשים דמילה מובן בשכל דא"כ הי' גם אאע"ה מבין גם מצוה זו מדעתו כשאר המצות, אך לד' המפרשים צ"ל שאע"ג דמצית מילה ג"כ מושגת בשכל בכ"ז רק מי שיודע שמו הגדול הוי"ה ית"ש יכול להשיג מצוה זו בשכל משא"כ בשם שדי א"א לבוא לידי השגה זו וז"ש וארא אל אברהם רק באל שדי והראי' ע"ז שהרי הוצרכתי להקים את בריתי אתו ומעצמו לא זכה להשיג מצות ברית מילה בשכל וע"כ משום ששמי ד' לא נודעתי:

ובדרוש לברית מילה פ' חקת אמרתי בענין הנ"ל אם מילה מושגת בשכל או שהוא רק גזירת מלך לבאר הת"א שם זאת חקת התורה ותרגום דא גזירת אורייתא עפמ"ש המפרשי' ליתן טעמים במילה מחוקי השכל ועכ"ז צריכים אנו לקבל באימה וביראה שהיא גזרת המלך ית"ש כמ"ש בברכת מילה וחק בשארו שם כי על כל הטעמים וסברות יש דברים בגו לטעון ולפרוק וגם יש ראי' שהיא רק חק השי"ת שהרי במילה נאמר שש אנכי על אמרתיך ואמירה לשון רכה מדברת על לב שומעי' בפיוס וריצוי דברים לשמוע בקולה והנה למצוה שיש טעם ומקורב אל השכל אין מהצורך לריצוי דברים שהרי השכל מדבר בעדו שחייב לעשותה ומוכח מה שבא בלשון אמירה רכה שאין בה טעמים גלוים ונודעים והקב"ה ביקש מאתנו שעכ"ז נקיים אותה והנה בקרא דגוזר ים סוף לגזרים דרשו ז"ל שקאי על המילה שכן בארוי קורין לכריתה גזירה ובעוללות אפרים י' ג"כ דזאת קאי על המילה שנאמר ואני זאת בריתי ולפי"ז י"ל בהפ' "זאת" חקת התורה דא "גזירת" אורייתא מה שצוה הקב"ה לגזור ולכרות הערלה וזהו גזירת אורייתא חק בלי טעם ושכל גלוי והראי' מע"ז שהרי אשר צוה ה' לאמר' שמצות מילה נאמר בלשון אמירה כמ"ש לעיל בת"י בך יברך ישראל לאמר ביומא דמהולתא ומוכח מזה שאינה רק חוק בלי סבה:

לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וכו' בעה"ט הביא מסורה לכן אמור האמור בפינחס הנני נותן לו את בריתי שלום ופי' ז"ל במו שמרע"ה