לוח ארז החדש קמא

את ידו הגדולה לנגוע בו לרעה והטעם לזה י"ל כמ"ש באוה"ח בקרא דושמעו לקולך שעשה הקב"ה עם מצרים מדה נגד מדה מתחלה בפה רך ולבסוף בפרך עיי"ש ה"נ הקב"ה מתחלה בקש ממנו במענה רך ולבסוף הכביד ידו על מצרים אבל מ"ר רצה שתיכף ומיד ידו החזקה תמשול עליהם ע"כ אמר שלח נא לעת עתה ביד החזקה אשר סופך להכביד עליהם – וי"ל מ"ש למעלה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך ובזוה"ק בקל וחומר וגזירה שווה עפמ"ש פ' בשלח ויאסור את רכבו ופירש"י שמשכם בדברים והוא הקדים לפניהם ומיהר לפני חיילותיו כדי שילמדו בקו"ח לעשות כמוהו ה"נ כדי שלא ירפו ישראל מהעבודה אף המצריים בעצמם לקחו עול העבודה על צווארם כדי שמהם יראו וילמדו ישראל בקו"ח אם האדונים המצרים לא ימנעו א"ע מעבודת הפרך ישראל לא כל שכן וזהו ויעבידו מצרים את בנ"י בפרך וע"י מה פעלו כן לז"א את כל עבודתם אשר עבדו הם המצריים בעצמם בהם ועם ישראל יחדיו בפרך ע"כ העבידו אותם בקל וחומר הנ"ל וגם היתה גזירה שווה לכל יושבי מצרים באין הפרש שיעבדו כלם יחד:

ויקח משה את אשתו וכו' ויקח משה את מטה האלקים בידו עפמ"ש בספורנו שהשיבום אל בית אביה י"ל עפמ"ש בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצונו מפני רצונך ופי' שעי"כ הקב"ה גוזר והצדיק מבטל גזירתו בשביל שהצדיק ג"כ מבטל טבעו ורצונו מפני רצונו של הקב"ה ע"כ אחרי שמ"ר פירש מאשתו וילידי שעשועי' ללכת רק בשליחות השם אשר אין לנטות הימנו ימין ושמאל ע"כ גם הוא ניתן לו הכח והממשלה להטות רצון השם כביכול כרצונו וזהו ויקח בידו את מטה האלקים שהי' בכחו להטות רצון השם לכל אשר יחפוץ יטנו:

ויאמר ד' אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המופתים אשר שמתי בידך – עפמ"ש רמב"ן ר"פ וארא שכל שכר ועונש עוה"ז אינו אלא עפ"י נס ומופת שמצד הטבע לא יבוא האדם על שכרו ולא להענש בעוה"ז והנה מה שמתו או ירדו מנכסיהם המבקשי' את נפש משה לענוש על רשעתם ולשכר צדקת מ"ר בכדי שעי"ז יוכל לשוב מצרימה לא הי' רק נס ומופת כדברי רמב"ן הנ"ל וזהו בלכתך לשוב מצרימה ע"י שהם נענשו ואתה קבלת שכרך בעוה"ז בזה כבר אתה רואה א' מן המופתים הגדולים:

לך ואספת את זקני ישראל עפמ"ש בלוח ארז לך כ' לפרש ואז"ל אקרא ואברם כבד מאוד במקנה וכו' הה"ד ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל שאם איש עני מעולם פתאום ירום מאשפות אז יש לחוש שהשינוי הפתאומי יטרידהו לשמן ולבעט ויהי' העושר לרעתו כי לא הורגל בו אבל אם אבותיו כבר היו ברום המעלה בעושרו וכבוד רק היא לבדו ירד היום בעניות אם יחזור לאיתנו ועשרו שכבר גדל בו מנעוריו נכון לבו בטוח שלא יכשל ויפול ע"י רוב חילו אשר כבר מנעוריו ג"כ היתה לו למנה וזהו ע"י שאברם כבד מאוד בכסף ובזהב ויוצאי חלציו גדלו על ברכי עושר וכבוד עי"כ אף שהענו ישראל במצרים כששוב זכו' לביזת מצרים ויוציאם בכסף וזהב בכ"ז אין בשבטיו כושל עיי"ש וכזה אמר כאן שלא תחוש איך יעלה אותם מעני מצרים אל ארץ זבת חלב ודבש מבירא עמיקתא לאיגרא רמא הלא יש לירא כי יפול הנופל ממנו לז"א ד' אלקי אבותיכם מעולם אשר היו שרים וחורים ולא ידעו עוני ופקוד פקדתי את העשוי לכם במצרים שרק שם ירדתם ממדרגתכם הרמה והנשאה ע"כ אעלה אתכם "מעני מצרים" שהעניות לא באה לכם רק במצרים ע"כ מורא לא יעלה על ראשי בהעלותי אתכם משם אל ארץ זבת חלב ודבש כי ההיפוך הפתאומי לא יביאכם לחטא:

ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך והוריתי אתכם את אשר תעשון דלכאורה יקשה כיון דקיי"ל מילי לא ממסרי לשליח ואומר אמרו פסול א"כ כיון דמ"ר הי' שלוחי של הקב"ה על דיבור והאיך יכול לעשות את אהרן לשלוחו אמילי בעלמא אבל באמת א"ש דכל אם המשלח הראשון אינו מדבר עם השליח השני אבל כיון שאז"ל השכינה מדברת מתוך גרונו של מ"ר א"כ הוי כמו אם הקב"ה בעצמו דבר עם אהרן והוא ית' מסר לו אמילי ועוד כיון דקיי"ל בקידושין שליח עושה שליח אף דהוי ג"כ מילי דהרי מתקדשת בל' ה"א מקודשת מ"מ כיון דהוי מעשה והוא נתינת הכסף הקידושי' בהדי מילי גם אמילי יוכל לעשות שליח אם יצטרף מעשה למילי כ"ה שיטת רוב הפוסקים