לוח ארז החדש קלט

עוד אלא שזכות אבותיהם הקדושי' אשר בארץ תסייעם שצדקתם תעמוד לעד ע"כ הביאם לנסיון העושר אל ארץ זבת חלב ודבש והנה מצריים בודאי לא היתה כוונתם רצוי' לטובת ישראל להעבידם כדי שעי"ז יזדקקו ויטהרו כ"א כוונתם היתה לרעה ורק אלקים חשבה לטובה וממילא נעשה בלא מתכוין מזוקק ומטוהר ע"כ לא אמר מה שעשו לשם מצרים כ"א העשוי והכוונה מה שנעשה ממילא ע"י העבודה והוא הזיקוק והצירוף וז"ש ד' אלקי אבותיכם נראה אלי וזכות אבות תעמוד. לימינם שלא תכשלו בנסיון העושר וגם פקד פקדתי את העשוי לכם ממילא במצרים והוא הזיקוק כנ"ל וע"ז אייתי המסורה כל הזהב העשוי למלאכה שע"י המלאכה שהעבידו בכם מצרים נעשיתם זהב טהור וצרוף מזוקק שבעתים בלי שום סיג ואחרי שידעתי שתוכלו לעמוד גם בניסיון העושר ע"כ אעלה אתכם מעני מצרים שכבר עמדתם בנסיונו ואעלה אתכם אל ארץ זבת חלב ודבש שתתנסו גם בעושר:

עוד י"ל כי אף שנגזר על ישראל שיעבדו את מצרים ת' שנה בכ"ז יצאו קודם זמן המסויים וכ' המפ' בשביל ריבוי הבנים שילדו ו' בכרס א' א"כ רוב העובדי' השלימו את העבודה ברדיו שנה מה שהמעטים לא היו יכולי' לעבוד בארבע מאות שנה ואפשר להמליץ ע"ז מ"ש "ואת עמלנו אלו הבנים" שראה הקב"ה שהרבו בבנים ע"כ בא קצם קודם הזמן המיועד ועוד טעם א' כתבו המפ' בשביל שראה הקב"ה שאם ישתההו עוד במצרים ישקעו ח"ו לגמרי בטיט היון ולא יכלו עוד להתמהמה כמ"ש בלוח ארז שחשב את הקץ שקצץ את הזמן המיועד כדי שיוכל לעשות מ"ש לא"א והנה מה שהעבידו את ישראל זהו היתה פעולת מצרים בכוונה להרע להם אבל מה שכשחתו גוי בקרב גוי לא עשו מצרים במכוון כ"א נעשה ממילא וז"ש העשוי לכם ממילא במצרים בהיותם בארץ טמאה ואז"ל כ"מ שנאמר פקידה הוא בבנים כמ"ש וד' פקד את שרה וז"ש פקד פקדתי אתכם בבנים הרבה וזהו טעם א' להוציאכם קודם הזמן ועוד את העשוי לכם ממילא במצרים והוא השחתת מעלליכם וא"ל שזהו שהי' להם בקבלה שהגואל יבוא ויבשר בלשון פקידה דהיינו ע"י שיפקוד אותם בבנים ימהר ויחיש פדות לעמו וזהו שנאמר להלן בפרשתינו "ויאמן העם וישמעו כי פקד ד' את בנ"י וכי ראה את ענים" כי האמינו במשה שיגאלם קודם זמנו כי הבינו כי פקד ד' את עמו בבנים וזהו "את" בנ"י כמו עם שפקד אותם עם בנים אשר יולדו להם ועוד כי ראה את ענים בגוף ובנפש ע"כ לא יכלו עוד להתמהמה:

ונתתי אז חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם ובמסורה שבבעה"ט ובמנוסה לא תלכון, לא תלכון אחרי אלקי' אחרים עפמ"ש בפ' בא דבר נא באזני העם ואז"ל אין נא אלא לשון בקשה שישאלו כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם ומלבד מה שדקדקו המפרשים עוד י"ל מאי שייכי' דצדיק להכא הלא אינו מן המדה שיהי' צדיק שיטען כן ונראה עפמ"ש באהל יעקב לחקור מדוע מצינו בכל הגליות שבטרם הגיע הגאולה תמיד הוקל מעט עול הגלות מעל שכם הגולים ונ' הדברי' כפשטן אחרי שהגלות לו כפלים לתושי' להתיש כחן של ישראל גלות הגוף והאחרון הכביד גלות הנפש שכ"ז ששרוי' בגולה אינם יכולי' לעבד את ד' כחפצם כאז"ל רצונינו לעשות רצונך ושיעבוד מלכיות מעכב והנה האדם בשפל המעלה לא יחוש רק לגלות הגוף אבל רום המעלה עיקר תשוקתו אל הגאולה הוא להיות חירות מן המלכות למען נפשו תוכל לטהר ולהתקדש בהסיר עול הגלות אכפו מעל מה ע"כ אם הי' עול הגלות לעת קץ קשה על הגופות כמו מן קדמת דנא הי' מקום לטעות שרק ע"כ יקוו ישראל לגאולתם למען ינוח להם לגופם בחיי המדיני ובאמת הלא אין זה עיקר תכלית המקיוה מגאלתם ע"כ סיבב הקב"ה שיהי' להם בעניני הגוף מנוחה והשקט ונוח מאויביהם ואם בכ"ז שמחים ועומדים ומצפים לגאלתם אז נגלה לעין כל שלא עבור גלות הגוף הם מייחלים לגאולה כ"א העיקר הוא גאולת הנפש אשר אין קץ לו עד שיצאו לרוו' והנה אז"ל כ"מ אחר סמוך אחרי מופלג וז"ש ועבדום וענו אותם אבל לא תהי' הגאולה מתוך העינוי ועבודה קשה כ"א "ואחרי כן" מופלג אחרי שכבר יהי' להם הרווחה ולא יענו ויעבדו עוד אותם בעינוי הגוף רק אז יצאו מהגלות וזהו יהי' להם