לוח ארז החדש קלח

אלא גזירת המלך ית"ש ועבדום ועינו אותם ותי' שהם לא עשו לקיים גזירת הבורא כ"א רק רוע לבם ושנאתם את ישראל היו בעוכרם אלא דלפי"ז יקשה להיפך כיון שהרעו כ"כ את ישראל וענו אותם מלבם א"כ הי' לו להקב"ה לכלות אותם עד תומם ולא ישאר מהם עד א' עבור גודל הנבלה אשר עשו לענות עם רב על לא חמס בכפם וצ"ל דעכ"פ היו נמצאים בין המצרים שלא היו מענים את ישראל רק בעבור שד' צוה וגזר עליהם ולא מרשעותם ע"כ בזכות אלו שכוונתם היתה רצויה להיות רצוע' ביד השם ניצולו כלם שלא נעשה בהם כלה וז"ש והנה הסנה אלו המצרים אשר כקוץ מונד כלם בוער את ישראל הנמשלי' לאש ובכ"ז אינני אוכל הסנה לא נעשו כלה הגוים האלה וע"י תמה מ"ר מדוע לא יבער הסנה מדוע לא יכלה הסנה כעשו בעבור בערו את אש ישראל ויאמר ד' שהסבה הוא כי שמעתי את צעקתם מפני נוגשיו כי השרש גוף הוראתו שדוחק את הבעל חוב לשלם נשיו כמ"ש לא תגיש את אחיך ובפ' חקת בקרא דכה אמר אחיך פירש"י על שנינו מוטל החוב ראינו שהגלות הגזיר על ישראל נקרא בשם חוב ע"כ אמר שמטעם זה לא אכלה את מצרים עבור גודל רשעתם כי שמעתי צעקתם מפני נוגשיו שכמה מהם רק ע"כ מעבידי' אותם על אשר דוחקי' לשלם חובם אשר הוטול עליהם כי ידעתי את מכאוביו ויודעי' שאני יודע שהם סובלים וצריכי' לסבול עול הגלות ואחר שקצתם רק נוגשי' לשלם את החוב ע"כ בזכות זה אשים להם שארית:

עוד י"ל עפמ"ש רש"י וזה לך האות כמו שהסנה עושה שליחותי ואינו אוכל כך אתה לא תהי' ניזוק ובספורנו כ' שע"כ נקרא משה ולא משוי כי הוא ימשה ויפדה את ישראל מכל צרותיו עיין לעיל וזהו שתמה מדוע לא יבער הסנה ויקרא אליו אלקים ויאמר זה לך האות שמשה יהיה משה ופודה את ישראל ממצרים ולא תהי' ניזוק בשליחותי:

ויאמר אנכי אלקי אברהם אביך וכו' ויסתר משה פניו כי השם אמר לו שלא יחקור במושכלות כ"א יחיה באמונתו וקבלת אבותיו היא שתעמוד לו וז"ש אנכי אלקי אביך וריע אביך אל תעזוב ואל בינתך אל תשען וע"ז ויסתר משה פניו ולא רצה לראות עוד בעין שכלו כי ירא מהביט אל האלקים לעיין במושכלות בענינים אלקים שהם למעלה מעין רואה ויש להעמיס כן בכוונת המסורה שבבעה"ט ייסתר עמל מעיני' שע"י שחדל להשכיל ולחקור במה שלמעלה משכל האנושי ולא הציץ בשכינה ולא נפגע עי"ז עמל נסתר מעיניו:

ויאמר משה מי אנכי וכו' כי מ"ר חס בעל כבוד השם שאם הוא יוציא את בנ"י ממצרים אולי לא ידעו ויבינו שהוא רק שלוחא דרחמנא כ"א יתלו הכל במ"ר ויאמרו שהוא בחכמתו ותבונתו פעל כל אלה ולא יד ד' עשתה זאת אבל באמת אחרי שישראל היו בעם לועז גוי מקרב גוי בדיוטא התחתונה ותיכף ומיד בצאת ישראל ממצרים עבדו את ד' שכם א' והיתה יודא לקדשו מזה מופת חותך שרק ד' בעוזרם כי לבן אדם א"א בשום אופן לקרב רחוקי' כאלו תחת כנפי השכינה ולהעלותם מבירא עמיקתא לאיגרא רמא ובמדרש פרשתינו פי' אנכי זה הקב"ה כמ"ש אנכי אלקי אביך ע"כ אמר מי אנכי מי יהי' בעיניהם השם ית' אם אני אוציא את בנ"י הלא לא יכירו את האנכי ויאמר לו ד' אל תירא מזה כי הכל יכירו וידעו שאהי' עמך שרק בי בעזרתי אתה עושה חיל ולא כחך וגבורתך הושיעם מיד צר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך ולא אתה מדעתך עשית כי בהוציאך את העם ממצרים תיכף ומיד תעבדון את האלקים ולית דין בר נש ביכלתו לתווך את שני קצוות האלו ורק ימין ד' רוממה לעשות חיל:

לך ואספת וכו' ואת העשוי לכם במצרים, ובמסורה שבבעה"ט כל הזהב העשוי למלאכה כי יש נסיון העוני וגדול ממנו נסיון העושר אשר רבים וכן שלמים לא יוכלו לעמוד בו והנה ניסיון העוני כבר עמדו בו אבותינו במצרים בכל עבודה קשה אשר עבדו בהם בפרך והקב"ה רצה לזכות את ישראל שיצרפו ויבחנו גם בניסיון העושר ע"כ העלם אל ארץ זבת חלב ודבש מקום אשר לא תאסר כל בה והנה אם לא היו כבר צרופי' בכור הברזל עני מצרים אשר יצאו משם נקי וטהור מכל סיג וחלאה לא הי' הקב"ה מביאם לידי ניסיון העושר כי ד' רק צדיק יבחן אבל אחרי שכבר נזדקקו ונטהרו במצרים ע"י ניסיון העוני ולא