לוח ארז החדש קלו

עליהם באברתו אם לא עבור ברית המשולש אשר הוא ברית עולם לא תופר אף לזרעם אחריהם ההולכי' אחורנית ותחתיהם במעלות ומדות וזהו התכת הכתוב ויאנחו ויזעקו ותעל שוועתם שלא עשו מאומה להצלתם כ"א רק גנוחי גניח ויליל הלוך ילך ובכה כמשפט ידי' אשר אין בהם מתום וכאשר שמע אלקים את נאקתם אשר לא כדת הי' לו לכעוס עליהם על שתש כחן כנקיבה ועושי' מעשה נערות אשר רק דמעות מצויי' אבל נחם ד' על הרעה להשיב להם כגעולם כי ויזכור אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב עם כל א' וא' לבדו כרת עמהם הברית והטעם כנ"ל וירא אלקים את בנ"י וידע אלקים מקדם את אשר יעשה שלא יהיו ראויי' לרחם עליהם כ"א, עבור בריתו המשולש ע"כ אף שלא נהגו מנהג אישים חמל עליהם:

ומשה היה רועה וכו' עפמש"פ מ"ש פ' יתרו ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלקים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם לפני האלקים כי או"ה אינם יכולים לעבוד את ד' רק בעת אשר יקריבו קרבנם לד' ובעת יפרשו מתענוגי העולם אבל בעת אכלם כל שלחנם מלא קיא צואה בלי מקום לעבודת הבורא אבל שלומי אמוני בנ"י עובדי' את ד' בכל דרכיהם גם בהתעסקם בעניני עוה"ז יקדשו א"ע במותר להם ויחזו את האלקים גם בעת אשר ויאכלו וישתו כמשפז"ל מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגי' שגם בעת התענוגים יעוררו אהבת השם כמ"ש בטוא"ח ה' שבת שע"כ אומרי' בשבת לאחר סעודת הצהרים מי כעמך ישראל גוי א' שרק הם יוכלו לאחד ולחבר עוה"ז עם עוה"ב וז"ש ויקח יתרו עולה וזבחים לאלקים אבל לאכול לש"ש לא ידע אבל ויבא אהרן וכו' גם לאכל לחם לפני האלקים אהבה בתענוגים:

ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים במדרש ראה עקבותיהן מעלין ניצוצות עפמ"ש רש"י שאותם האנשים היו דתן ואבירם לפ"ז י"ל עקב הוא לשון סוף כמ"ש והי' עקב תשמעון ומ"ר ראה ברוח נבואתו שגם באחרית הימים המה יקומו לריב שגם עקביהן וסופן ואחריתם יהא מעשה כיציצי אש המחלוקת, ובאמת אם ישראל מחרחרי' ריב זא"ז הם חוטאי' בכפלים ועי"ז מעוררי' ריב ומדון האומות לנגדינו כי כ"ז ששלום על ישראל וכלנו באגודה אחת ירהבו עוז בנפשם לעמוד נגדינו כי אום אני חומה אשר בה ירוצצו גלגלותם אבל אם רואים חרב איש באחיו אז יהינו לעשות את אשר בכחם להחליש אותנו וע"ז נאמר וירא את המצרי מכה איש עברי וזהו נעשה מאחיו' מסבת אחיו שהם בעצמם אינם רודפי שלום להיות באגודה אחת אז אמר אויב עת לרדוף עם מפוזר ומפורד שהפירדה ביניהם ובמדרש איתא שע"כ נקרא אברם העברי שכל העולם בצד א' והוא בצד אחר וזהו רומז לאומתינו שכל באי עולם יעמדו לנגדינו ועם לבדד ישכון וז"ש וירא שני אנשים עברים שכל העולם עומדי' לנגדם והי' להם להחזיק במעוז השלום והריעות ותחת זה החזיקו במחלוקת ע"כ אמר לי' רשע למה תכה רעך כדומה לך אשר גם הוא כמוך סובל עול שנאת הערלים ובע"כ שאתה בעל מחלוקה וע"כ ראה שגם עקבותיהן נידעו למעלי נצוצות:

עוד י"ל בהמשך ויאמר מי שמך לאיש ופירש"י והרי עודך נער כי לכאורה הי' לו לומר למה אתה מכה רעיך בבינוני ולא בעתיד תכה אבל באמת כעת לא היו רק ניצים מחרפי' ומגדפי' זא"ז אלא שמשה הבין שעקבותיהם וסופן של מחלוקתם יעלו ניצוצות המכלות ויבואו להכות באגרוף רשע זא"ז ע"כ דן אותם ע"ש סופן כמו בסורר ומורה שנידון על שסופו ללסטם את הבריות ע"כ למה תכה לעתיד את רעך אף שלע"ע רק ברוח פיכם תכו זא"ז אבל לסופו תרימו יד להכות והשיבו לו ע"ז והוכיחו לו שאין האדם נידון ע"ש סופו רק באשר הוא שם שהרי מחוסר זמן לאו כמחוסר מעשה דמי ואפ"ה קטן פסול לדון אף שסופו שיגדל עיין תוס' גטין כ"ב אלמא דאין דנין אלא על ההוה ולא על העתיד וסורר ומורה שאני שכבר התחיל בעבירת הגניבה כמ"ש הרא"מ וז"ש לו מי שמך לאיש שר ושופט הלא עודך נער אף שסופך לגדל ולהיות לאיש מ"מ לע"ע אין אתה ראוי לדון:

ויבקש להרוג את משה – פירש"י. ולא שלטה בו החרב וכו' וישב על הבאר