לוח ארז החדש קלד

ולפ"ז ישראל מולידי' בנים יותר מחלקם המגיע להם אחרי שנצטוו על המילה המתשת והם לא מלו והוסיפו להוליד יותר מחלק הנימולים והולידו בנים אשר היו זרים להם ע"כ נענשו מדה כנגד מדה שניטל מהם אף אלו הבנים שהיו ראוי' לחלקם וז"ש בד' בגדו כי בנים זרים ילדו אשר לא היו מעותדי' וראוי' להם אם היו מלין כמצווה עליהם ע"כ יענשו יאכל חדש חלקם שהמלך החדש נטל מהם אף מה שהוא חלקם ונחלתם באמת ואפשר אף אם נאמר שמלו בכ"ז פרו אף שהותש כח תאוותם מ"מ לקיים מצוות פו"ר דחקו א"ע לקיים המצווה אף בלי תאווה כאז"ל דומה כאלו כפאו שד ויש להמליץ ע"ז "ואת עמלינו אלו הבנים" שאף שלא התאוו תאוה עמלו ודחקו א"ע להוליד בנים:

עוד י"ל הבה נתחכמה כי כשושנה בן החוחים כן רעיתי בין הבנות שע"י גודל השעת מצרים ניכר האור של ישראל מתוך החשך שהחשיך על מצרים ע"כ אמרו מצרים לכו ונשובה ממעללינו הרעים כי יש לינא שישראל יעלו מעלה במעלת השלימות עד שמבלי העריך אותם נגדינו יהיו גדולים במעלה מצד עצמן ואם אנו נעמוד במקום האופל וצלמות אשר אנו כעת עומדי' עליו והמה יוסיפו לעלות למעלה בקדש אז יהי' המרחק רב בינינו ע"כ אמרו הנה עם בנ"י כעת רק רב ועצים ממנו' לערך גודל רשעינו הם רבים ועצומים במעלה אבל הבה ונתחכמה כי א"א חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות ע"כ נשתדל להיות חכמים ולא שוטים החוטאי' לו עבורו ובשביל ישראל כפירש"י בכ"מ כ"א לע"ע הם רק רבים ועצומים "ממנו" פן ירבה מצד עצמו ואז לא נוכל להם:

מדוע עשיתן את הדבר הזה ותחייגה את הילדים, עפמ"ש רש"א בח"א סנהדרין נ"ז שע"כ צווה למילדות העבריות כי ירא שהמצריות לא ישמעו לקולו כי ב"נ מצווין על העוברין ולא ישראלי' עיי"ש ואחרי שאסור לתן מתנת חנם לב"נ משום לא תחנם ע"כ אמר פרעה אחרי שהמילדות העבריות לא נצטוו על הריגת עוברין ובכ"ז לא המיתו אותם ובע"כ דדנו א"ע לחומרא כב"נ כמו שכ' הפר"ד שיוסף חשד את אחיו שאכלו אבמה"ח מבן פקיעה ודנם להחמיר כב"נ א"כ לא היו רשאי' להספיק להם מים ומזון דעברו על לא תחנם ע"כ אמר דעבדו תרתי דסתרו מדוע עשיתן את הדבר הזה ולא המתם אותם ובע"כ שאתם כחשבי' בעיניכם כב"נ א"כ מדוע ותחיין כפירש"י במים ומזון הלא עברתם על לא תחנם:

כי לא כנשים וכו' כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדת וילדו, כי רחל אמרה הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי וכ"ז לא הי' רק קודם שניתנה תורה לא הי' לאיש חיות רק בזרעו אחריו אבל אחרי שניתנה תורה ויוכל אדם להשלים א"ע על ידה אל יאמר הסריס הן אני עץ יבש כ"א ישמרו שבתותיו ויקיים פיקודי ד' אז עיקר תולדותיהם של צדיקים מעש"ט ועל ידיהם חי לעולם אף בלי זרע של קיימא והמלצתי ע"ז מ"ש פ' לך לך אל הארץ אשר אראך ופי' כאן אי אתה זוכה לבנים ושם אתה זוכה כי יקר בעיני ד' המותה לחסידיו שמי שעוז והדר המצוות לבושו אצלו סר מר המות כ"א ישחק לאם אחרון ויגיל כי ימצא קבר להחליף עולם עובר בעולם עומד ולא עוד אלא שזוכה לחזות שם בארצות החיים בנועם ד' מה שא"א לו כ"ז שהגוף העכור הוא המחיצה המבדלת בינו ובין נועם ד' וז"ש לך לך להנאתך ולטובתך אל הארץ לשוב אל העפר אשר ממנה לוקחת והטעם אשר אראך שם תזכה לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו ואחרי שעיקר תולדותיהן של צדיקי' מצוות ומעש"ט והם הם בניו הנאמנים ושכר מצוות בהאי עלמא ליכא שם אתה זוכה לראות בנים האלו משא"א זוכה בהיותך כאן ע"כ אמרו המילדות לפרעה שלא יחשוב שהנשים העבריות אם אין להם זרע נחשבי כמתים אשר ספו תמו כ"א שחיות' הנה בטרם יבוא וכו' וילדו אף אם אין להם זרע ח"ו בכ"ז חיות הנה ע"י מצוות ומעש"ט ע"כ אין גזירתך כלה ונחרצה כ"כ:

וייטב אלקים למילדות וירב העם ויעצמו מאוד הול"ל ויעצום מאוד אי קאי אעם הסמך וי"ל ע"ד צחות כי ע"י שפרו ורבו מאוד הוצרכו למילדות הרבה ועי"כ נתיקר שער שכירות המילדות כמובן וזהו וייטב אלקים למילדות ומהו ההטבה וירב העם שילדו הרבה והי' למילדות