לוח ארז החדש קלג

יוסף העומד בצדקו כי נראה לו זיו איקונין של אביו כאז"ל וזהו ויהי לא לבד הגוף כ"א גם הנפש נראה בהם שהם יוצאי ירך יעקב פרי צדיק עץ חיים והראיי' לזה שהרי יוסף הי' במצרים שעמד בצדקו. אבל כ"ז לא הי' רק כל זמן שיעקב הצדיק עוד בחיים חייתו פעל על יוצאי חלציו שגם נפשותיהם לו היו אבל וימת יוסף וכו' אז פסקה הקדושה מהם ובני ישראל פרו וישרצו שלא פרו ורבו לש"ש כ"א רק כמו השרצים למלאות תאוותם ולא הי' להם מחשבה טובה במער איש ולויות כ"א ותמלא הארץ אותם שלא היו מלאים רק מארצית וגשמית:

וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם. כי ידוע אף שקשה על האדם לשלם מסים וארנוניות בכ"ז אם ישלם אותם בעתם ובזמנם אחת לאחת לא יכבד הדבר כ"כ עליו כמו אם יתרשל לשלם את המסים ימים ושנים ויעבור מועד עד שלבסוף אצים עליו הנוגשים לשלם בפעם אחת לתקן את המעוות מה שנשאר חייב זה ימים ושנים ואחרי שאז כבד עליו הדבר מנשוא ועי"כ כבר רבים ירדו מנכסיהם ע"י שלא שלמו לאחדים את המוטל עליהם והוא חסרון לא יוכל להמנות בפעם א' ע"כ טוב אם שרי המסים אינם סבלנים להעלים עין ממאחרי תשלומיהם כ"א טוב יותר אם ע"ז יתנו עיניהם שישלמו מסיהם בעתו ובזמנו ואז כקל הדבר, וז"ש וישימו עליו שרי מסים כאלו אשר היו סבלונם ולא היו נוגשים בעם ששלמו בזמנם ועי"כ עינו אותם ע"כ סבלנותם והעלמת עיניהם מהם עד שנוכל להמליץ ע"ז ויעבידו את בני ישראל בפרך שתחלתו רך וסופו קשה" שמתחלה הראו א"ע רכי הלבב שהמתינו ולא היו נוגשים בעם לעשות בזמנו את המוטל עליהם וע"י שהקלו עליהם מתחלתם החמירו עליהם בסופם כי סופו שבקשו למלאות את החסרון בפ"א נעשו קשים לישראל ורחמי רשעים אכזריות היתה ועי"כ ויבן ערי מסכנות שנעשו מסכנים ודלים וראשון ראשון מתרנסס כדו"ל:

ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו וכו' ותמלא הארץ אותם וכו' הבה נתחכמה לו פן ירבה וכו' ועלה מן הארץ וצ"ל מאי פן ירבו הלא כבר רבו וי"ל שמצרים לא יראו מפני בנ"י מפני תוקפם ורב חילם בגשמיות כי הם הי' רבים ועצומים מהם ומהמונם כמש"פ מ"ש הן רבים עתה עם הארץ אלא שיראו ופחדו אולי ישראל יעלו על גביהם במעלה רוחניות בחכמה בינה ודעת ואם אמנם שהחכמה מתשת כחו של אדם בגופנית מ"מ הלא החכמה תעוז לחכם יותר מעשרה שליטים כי יבוא בחכמתם כי רבה להערים על המצרים ולעשותם לשמצה ולקלון, וז"ש וירבו ויעצמו שלא לבד שהיו רבים בכמות כ"א גם עצומים באיכות אבל כ"ז לא הי' רק בעת שהארץ תמלא אותם שהיו מלאים ארצות וגשמית ולא חלק להם בחכמה אבל מפני זה לא נתיראו המצרים כי הם היו רבים ועצומים מהם ומהמונם אבל לזה צריך התחכמות פן "ירבה" ולא יהיו עצומים בכח גופני כי יתעסקו בחכמה ותבונה ועי"ז יותש כחם הגופני אבל יוסיפו שכל ותבונה "ועלה מן הארץ" שיסתלקו א"ע מן הארצות וכל עסקם לא יהי' אלא במושכלות המתיש כח הגופני ומבט עצמותם אבל יוסיף כח ואיל לחכמתם ומזה נפל עליהם אימתה ופחד:

ויקם מלך חדש במד"ר רבנן פתחו להאי קרא (הושע ה') בד' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה וכו' משה מלן ביציאתם ממצרים עתה יאכלם חדש מלך חדש שחידש עליהם גזירותיו, עפמ"ש רבינו בתורת משה שע"כ צווה יוסף למול את המצרים שע"י המילה יותש כח תאוותם כידוע ויה' כח למצרים לעמוד בשני הרעב אם לא יהיו מרובי' באוכלסי' כ"כ אבל כאשר ראה פרעה ובנ"י פרו ורבו אף שהם נימולים ובע"כ שאין המילה בטבעה להתיש את כח התאווה ע"כ ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף ות"א דלא מקיים גזירת יוסף והיינו שביטל גזירת יוסף עליהם למול א"ע אחרי רואו שאין התכלית המבוקש למעט את העם מושגת ע"י המילה אדפח"ח ואחרי ידענו שבאמת המילה מתשת כח יקשה באמת האיך רבו בנ"י כ"כ אף שנימולים ומזה הוכיח המדרש שבאמת לאחר מיתת יוסף לא מלו וזהו ההמשך וימת יוסף וכו' ולא מלו עוד ועי"כ ובנ"י פרו ורבו אבל בעד בחיים חייתו שהיו נימולים באמת לא רבו כ"כ