לוח ארז החדש קכט

כי הראש נה הוא ברכת שדים שהמתברך יוכל להשפיע ולהעניק מטובו לגעולי מחלב ועתיקי שדים אבל ברכות גשמיות אינן דומות אלא לרחם שהוא רק מקבל ולא משפיע.– ואפשר לכוון כזה במסורה שבבע"הט יקרא אל השמים מעל' שברכת שמים יקרא אותה בשמה הנאות "מעל" שהיא למעלה במדרגה:

עוד י"ל כי נאמר יברכך ד' בכל אשר תעשה כי אין ד' עושה ארבות בשמים להריק משם ברכתו כ"א האדם צריך להכין ולשדד את אדמתי ולזרוע זרע ואח"כ ברכת ד' היא תעשיר לשא אלמותיו ברנה וזהו ברכת שמים מעל לא תחול רק אם תקדימנה ברכת תהום רובצת תחת כמו ששד האשה לא ימלאו חלב אם לא יקבל הרחם תחלה הזרע כי אם לא תהי' האשה הרה ללדת לא יבוא חלב בדדיה לרוות וזהו ברכת שדים תלוי' בברכת הרחם כן הוא בכל הברכות והנה נאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם ופי' לעיל מ"ש ביוסף אין שר בית הסוהר רואה מאומה בידו כי מי שהוא במדרגה רמה הוא יוצא מן הכלל הנ"ל וא"צ לעשות מאומה בידו כ"א כל מלאכתו נעשית ממילא בלי שום מעשה מצדו וע"כ לעיל שמי שהיא במדרגה רמה נקרא ד' אלקיו אבל מי שלא הגיע לזה רק ד' אלקי אבותיו יקרא וז"ש מאל אביך אם תהי' במדרגה שאני נקרא רק בשם אלקי אביך אז ויעזרך צריך אתה לעשות ואני אהי' בעזרך לברכך בכל אשר תעשה אבל ואת שדי אם ד' יהי' עמך ותתהלך את האלקים אז אינו צריך למעשה ידך כ"א ויברכך מבלי שתעשה מאומה:

ברכות אביך גברו על ברכות הורי עד תאות גבעות עולם, במדרש שנתאוו גבעות עולם עפמ"ש בספורנו פ' ויצא שע"כ אמרה לאה אלי תבוא כי שכור אף שגם נשים הקלות לא יאמרו כן מ"מ לצדקתם הגדולה לא הי' להם מער איש ולויות למלאות תאות הגוף ע"כ אין כאן קלות הדעת להתאוות לדבק עם איש קדוש כיעקב אבינו אשר כלו קדש לד' ורק זרע קדש מאווי' ועיי' מ"ש לעיל פ' תולדות אקרא דויהי כי ארכו לו הימים ואחרי שלא מצינו באמהות נשי אברהם ויצחק שסיפרו לעין כל תאוותיהם לבעליהן בע"כ שהם לא הי' במעלה רמה כיעקב וכפירש"י שנתברך יותר מברכות הורי נחלה בלי מצרים ע"כ יאמר נא ישראל סבא תדע שברכותי גברו על ברכות הורי שהרי תאוות גבעות עולם כפי' המדרש אקרא דמגבעות אשורנו אלו האמהות ובאשר שהגבעות רחל ולאה נתאוו לי ולא יתביששו זה לעדות שברכות אביך גברו ומוסיף על הראשונים בקדושה ובטהרה:

ויבואו עד גורן האטד וכו' וירא יושב הארץ את האבל בגורן האטד– (צ"ל למה אמר עוד הפעם בגורן האטד מאי נ"מ בשם זה) ועוד הק' האיך יש גורן לאטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים ובמד"ר שהראו באצבע ונ' עפמ"ש רש"י ריש פרשתינו שכיון שמת יעקב נסתמו עיניהם מצרת השיעבוד ונאמר ויקצו מפני בני ישראל ודז"ל שנעשו כקוצים בעיניהם ופירושו שהמצרים נעשו לישראל כקיץ וסילון ממאיר המכאיב לב ובשר והנה ישראל הי' להם בימי הרעב פרנסתם במצרים כמ"ש ויכלכל אותם והי' להם לפליטה גדולה להחיות עם רב עד שנוכל לכנות בצדקה את ארץ מצרים בשם גורן ישראל כמו שקורין כעת ארץ מבורכת דיא קארנקאממער כ"כ מצרים הי' משביר בר לישראל וכל זה כל זמן שיעקב אבינו חי בקרבם ולא הכביד עליהם הגלות אכפו ועלו הקשה הי' מצרים גורן ישראל אבל לאחר פטירתו נעשו מצרים לישראל קוץ מכאיב נוכל לקרוא מכאן ולהלן את ארץ מצרים הנהפך להם מאוהב לאויב בשם "גורן האטד" כי מה שהי' להם מתחלה מקור חייהם נהיתה להם כקוץ מונד והנה לא הי' מן הצורך להספיד את יעקב כאז"ל יעקב אבינו לא מת רק לדורו אבד לזה בכו על שע"י העדרו נסתמו עיניהם מצרת השיעבוד ע"ז ידוו הדווים ויספדו שם מספד גדול אבל ויעש לאביו אבל שבעת ימים כי לא הי' די אבילות ז' ימים כחק הקצוב ולא הי' ההספד רק על הצרות שבאו עליהם אחרי מות קדוש ישראל והנה נאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וידעו יושבי הארץ הכנענים שמה שישראל סופדי' ומיללים עבור זה רעה תהי' ברוב הימים למצרים כי האלקים יבקש את הנרדפים לשלם לשונאי ישראל על פניהם על אחת שבע כחטאותם ע"כ וירא יושב הארץ את האבל בגורן האטד שע"כ מתאבלים ישראל על שארץ מצרים שהי' להם מתחלה גורן נעשה להם כאטד כנ"ל ויאמרו אל תדמו בנפשיכם כי אבל זה רק לישראל הוא לא כן כי באחרונה שהקב"ה ישלם למצרים