לוח ארז החדש קכד

ולא יתערב עמנו ע"כ ובגוים לא יתחשב לא יהי' לו לעולם מעלה וחשיבות עמנו:

עוד י"ל כי יעקב אבינו לא עמדה לו שעתו רק שנגאל ונמלט מהצרות הרבות המתרגשות ובאות עליו אבל התפלל שבניו אחריו יוסיפו לזכות שלא לבד שלא תבוא עליהם רעה כ"א יזכו לברכה והוא השפעת הטוב במדה מרובה והנה להלן נאמר אוסרי לגפן עירה ובתנחומא גפן אלו ישראל שנאמר גפן ממצרים תסיע עירה זו ירושלים והכוונה עפמ"ש ז"ל שנמשלו ישראל לגפן מה גפן חי ונשען על המתים כך ישראל הם נשענים על האבות עיין לוח ארז תזריע ואחרי שלולי זכות אבותם שמסייעתם לא היו יכולים ישראל לעמוד חי כל הימים ע"כ צריך להצטרף לזה גם אוירא דארץ ישראל המחכים ומטהר בחיי נשמות אויר ארצו וז"ש בשביל שישראל נמשלו לגפן כנ"ל שנשענים רק על המתים ע"כ אוסרי צריך להיות אסור ומקושר לזה גם עירה זו ירושלים ורק שתיהם יחדיו זכות אבות וזכות וטהרת עיר הקדש יעמדו ויקיימו את ישראל והנה ארץ הקדושה נקראת בשם טבור הארץ כי היא המרכז האמצעי התל שהכל פונים אליו וז"ש ויקרא בהם שמי ושם אבותי שצריכי' לזכות אבות לסייען ע"כ לא יוכלו לזכות לברכת הריבוי רק שבקרב' ובאמצע הארץ והיא אהל צבי כל הארצות שע"י יזדקקו ויטהרו ע"ד אוסרי לגפן עירה כנ"ל:

עוד י"ל עפמ"ש לעיל פ' תולדות בשם האו"י שע"כ אנו מייחס' א"ע רק אחרי אבותינו הקדושי' אף שגם עובדי ע"א היו אבותינו בשביל שהם היו עקרים בטבע וכיון שלא נתנו להם אבותיהם כח המוליד נפסק החבל ואין לנו שום חיבור עם העע"א אשר לא נתנו לבניהם כח ההולדה ובאו"הח בראשית כ' שע"כ נאמר לדגים ברכת פרו ורבו בפ"ע ומלאו את המים בשביל שכח ההולדה הוא בא ע"י החום הטבעי אשר חסר להם במים הקרים ע"כ הוצרכו לברכה בפ"ע שאף שיחסר להם מזג החום בכ"ז ירבו ויפרו ורמז עליו גם בפרשתינו וכבר פי' בספורנו שמ"ש ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק הוא לשלול שלא יקרא עליהם שם תרח ועע"א אבותיו ונתן הכתוב טעם לזה כי הדגים לא יפרו עפ"י דרך הטבע על אשר המה במים הקרים אבל הם אברהם ויצחק שהיו עקרים בטבע הם דומי' בזה לדגים שאינם מולידי' בטבע אף שהמה בקרב הארץ ולא במים ע"כ אחרי שהיו עקרים בטבע ולא ניתן להם מאבותיהם כח ההולדה ע"כ יקרא בהם רק שם אבותי אברהם ויצחק:

בך יברך ישראל לאמור וכו' תרגום יונתן לאמר ביומא דמהילתא עפמ"ש ותגזר אומר ויקם לך ודז"ל שהקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה, ולכאור' יפלא היתפאר היצור על היוצר והנברא על הבורא ל בטול גזירתו וכל עצתו תקים נגד רצון קונו אבל יש להסביר הדבר קצת שאם האדם הי' נברא שלם ותמים ולא הי' לאדם שום חלק לתקן בעצמו אז לא יתכן שהנברא יבטל רצון וגזירת בוראו אבל אחרי שהאדם נברא ערל ולא נקרא תמים ושלם עד שמל א"ע כמ"ש התהלך לפני והיה תמים ע"י המילה א"כ כיון שהוא שותף ביצירת האדם כמ"ש ז"ל שהצדיקי' נעשי' שותף להקב"ה במעשה בראשית א"כ באפשרית שהשותף א' יבטל דעת השותף האחר ובילקוט דז"ל לגוזר ים סוף לגזרים בשביל המילה שכן קורי' לכריתה גזירה וכ"כ המפ' דת"י דייק לאמר ביומא דמהילתא ממש שש אנכי על אמרתיך דדרשו ז"ל על המילה ולפ"ז י"ל ותגזר אומר בשביל שאתה כורת את המילה שנקראת בשם אומר ואתה שותף ביצירת ישראל ע"כ ויקם לך שצריך השותף לפעמים לבטל דעתו ורצונו ולקיים את דעתך ורצונך ובמ"ת מביא ראיי' שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל מיעקב ששיכל את ידיו וישם את אפרים לפני מנשה אף שהוא הבכור בכ"ז הסכים הקב"ה ע"ז שנאמר וביום השביעי נשיא לבני אפרים וביום השמיני נשיא לבני מנשה וז"כ הת"י ביומא דמהילתא המורה שהאדם הוא שותף ביצירת האדם יברך ישראל לאמור ישימך אלקים כאפרים וכמנשה וישם גם אלקים הנזכר את אפרים לפני מנשה שהקב"ה הסכים ע"ז ובטל רצונו כנ"ל:

וי"ל בזה מ"ש פ' שמיני זה הדבר אשר צוה ה' תעשו ובאו"הח שם מביא מדרשם ז"ל זה הדבר הוא המילה כמ"ש וזה הדבר אשר מל יהושע עפמ"ש בפ' בלק גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו ויען בלעם ויאמר וכו' כל אשר ידבר ד' אותו אעשה כי נאמר ויהפוך ד' אלקיך לך את הקללה לברכה ע"כ ירא בלק שכ"ש שיוסיף בלעם לקלל את ישראל אחרי שיהפכו