לוח ארז החדש קכב

לי ולו הכוונה עבורי ועבורו וז"ש השבעה "לי" שתעשה רק לי לשמי וישבע לו שיעשה רק לשמו ולא לקבל פרס ע"כ וישתחו ישראל כפירש"י לשכינה הודה שזכה לבן צדיק כזה אף שהשתחו ישראל על ראש המטה שהאיש הישראלי מודה ומשתחוה על הרעה כעל הטובה ואם לא ימולא מבוקשו אינו מתרעם כפירש"י הנ"ל והי' מותר לו ליוסף לעשות ע"מ לקבל פרס והוא לא כן עשה כ"א נשבע שיעשה כדברו רק לו ובשבילו ע"כ הודה על הטוב ושפיר פירש"י שראה שהוא צדיק גמור ולכאור' מאין ידע זאת בשעת השבועה ולהנ"ל ניחא מזה שנשבע לעשות רק לו ולא ע"מ לקבל פרס ידע שהיא צדיק גמור:

שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת כי א' מהטעמים שרצה יעקב שיקבר עם אבותיו הוא כדי שיעמוד לו זכות אבות לנוח בשלום על משכבו ע"כ הוכיח ליוסף בהראותו את גודל כח של זכות אבות באמרו לו ראה בני כל מה שאתה זוכה לעשות גדולות ונצורות בידך הגדולה הוא רק בשביל שאתה יוצא ירכי וזהו שים ידך וכחך לעשות חיל הוא רק תחת ירכי בשביל שיצאת מחלצי היא שעומדת לך לעזר ולסיוע וכל החסד והאמת שאתה עושה הוא רק "עמדי" בצירוף זכותי אתה זוכה לזה ע"כ אחרי רואך שגדול כח זכות אבות ע"כ גם אני מבקש ושכבתי עם אבותי שגם לי יעמוד זכותם לסייעני:

עוד י"ל עפמ"ש אביך צוה לפני מותו אנא שא נא ופירש"י שמותר לשנות מפני דרכי השלום וי"ל שבכתוב שלפנינו מרומז ציווי זה כי רש"י פי' פ' חקת אקרא דוירעו לנו ולאבותינו שהאבות מרגישין בקבר צער בניהם ולפי"ז אם עושי' חסד עם יוצאי חלציו של אדם הוא כאלו עושים עם אביהם המרגיש ומשתתף בצערם וזש"ה שים נא ידך וכחך להחזיק ולסעד את יוצאי ירכי ותחשב לך לצדקה כאלו עשית עמדי בעצמי חסד ואמת ולפי"ז ציוה בפירוש ליוסף שיטיב לבניו אחריו ולהנ"ל א"ש דנקרא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול ומקשי' הלא דקבור יקברוהו ולהנ"ל החסד שעושי' עם בניו של הנעדר ע"ז אין גמול:

ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם עפמ"ש בלוח ארז ויצא לפ' מ"ש והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וכו' שצדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן לבין או"ה שעי"כ אף אם יעמוד עליהם מלכות רשעה במקום א' ריוח והצלה יעמוד להם במקום אחר אבל אם היו גולים למקום א' ח"ו לא נשאר שריד ופליט וזהו בשביל שזרעך יהי' כעפר הארץ שהכל דשים ודורכי' עליהם ע"כ ופרצת לארבע רוחות העולם וז"ש ונתתיך שתהי' לאחוזה וימשלו בך לא אומה אחת כ"א לקהל עמים שונים אלה מים ואלה מצפון ועי"כ אף אם יגלו מפני חטאיהם מארץ אחוזתם נחלה שפרה להם בכ"ז יהי' להם שארית בארץ להחיות לפליטה גדולה לשוב לבצרון אסירי התקוה אבל אם היו גולים למקום א' היו כלים ואובדי' ח"ו ולא ינחלו לעולם:

וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה, פירש"י מהיכן יצאו אלה שאינם ראוי' לברכה ויאמר יוסף בני הם באמת וצדק ומה שאינם ראויי' לברכה הסבה לזה אשר נתן לי אלקים בזה בארץ טמאה שטופי זמה הוא בעוכרם על אשר ניתנו לי הכא כתרגום אונקלוס והנה יעקב אמר בקהלם אל תחד כבידי ופירש"י במעשה זמרי ופירשתי שהוא לטובתם שבעת חטאם לא יזכר ולא יפקד שם יעקב איש תם כדי שלא יכבד עונם שבני איש חיל כמוהו יחטאו כ"כ התפלל יעקב על שירבעם ויהוא יוצאי ירך אפרים ומנשה וזכר להקל עונשם וחטאם שהורתם ולידתם היתה בארץ טמאה אבל לא יזכר להם בעת ההיא שהם בני יעקב ועי"ז ינקל עונם ע"כ אמר קחם נא אלי שע"ע שלא חטאו עדיין תוכל ליקח אותם ולחברם אלי שהם יוצאי ירכי ואברכם אבל לעתיד כשיחטאו לא תקחם אלי להזכיר שמי עליהם כי לא יהי' להם לטובה אם יחטאו אף שאני ראש צורם:

וירא יוסף כי ישית אביו וכו', אחרי שמאפרים יצא יהושע לא ימיש מתוך האהל של תורה והוא עמוד התורה וגדעון ומנשה אשר הוא עושה חיל ופועל ישועות בקרב הארץ יש לדמותם ליששכר וזבולן שהראשון הוא העוסק בתורה יששכר באהליך והשני הוא מתמכין דאורייתא וסבור יוסף שהאחרון חביב וגדול המחזיק מהעוסק בעצמו שהרי כל תורתו של יששכר על החזקת זבולן יסודה והראיי' שהרי גם יעקב אביו הי' צריך לתמיכת והחזקת יוסף ע"כ רצה יוסף שישית יד ימינו ביתר עז על מנשה המחזיק