לוח ארז החדש קיח

ישראל ממצרים כל ניצוצי קדושה כמ"ש וילקט יוסף גם האמצעי הי' משובח וטוב ויפה כי זכו עי"ז לניצוצי קדושה יתירה שהוציאו טהור מטמא ויקר מזולל והנה הכלי היא האמצעי להגיע ע"י לידי תכלית המבוקש כמש"פ בלוח ארז אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום שהשלום כפלים לתושיה לו שהיא ברכה אמיתית כמ"ש המברך את עמו ישראל בשלום וגם הוא כלי להגיע על ידו לכל הטובות ע"כ אמר ועיניכם אל תחוס על כליכם שלא תאמרו שהכלי והאמצעי אשר על ידו תגיעו לזיקוק ובירור הוא מכוער לא כן הוא כי גם האמצעי משובח כי כל טוב ארץ מצרים והם הניצוצי קדושה שנפזרו שם אתם תלקטו ולכם הוא. – וז"ש להלן אל תרגזו בדרך, שאל תרגזו ותכעסו על הדרך והאמצעי אשר לא טוב נראה בעיניכם כי באמת טוב הוא כנ"ל:

וישלח את אחיו וילכו ויאמר להם אל תרגזו בדרך כי אף שאם לא היה שולח אותם לשוב אל אביהם גם מעצמם היו חוזרים לביתם אחרי שכבר כלו מעשיהם במצרים ומה להם להתמהמה עוד שם ללא צורך אבל שכל הדרכים בחזקת סכנה ובפרט בשני רעבון כמ"ש רמב"ן שאמר להם שאל יפחדו וירהו מסכנת הדרך אבל אחרי ששלוחי מצוה אינם ניזוקי' שלח יוסף אותם שיקיימו מצות כיבוד ועי"ז יהיו שלוחי מצוה ואין מן הצורך להם לירא מסכנת הדרך:

ויגידו וכו' עוד יוסף חי ויפג לבו כי לא האמין להם וידברו אליו את כל דברי יוסף וכו' ותחי רוח יעקב אביהם כי יעקב חשד את בניו בעת אמרו לו טרוף טורף שהם היו בעוכריו וכיון שסיפרו לו מגדולתו של יוסף בפנים שוחקות איגלי מילתא למפרע שלא היו שונאיו מעולם שהרי שמחים בהרמת קרנו א"כ טעה בחשדו אותם שמשנאתם אותו הורידהו לבאר שחת ועי"ז נצטער אותו צדיק על שלדעתו חשד בכשרים ולא האמין להם מתחלה שטרוף טורף ע"י חיה רעה ולא בגרמתם ע"כ ויפג לבו ונצטער על אשר לא "האמין להם" בתחלה כשאמרו שידם לא היתה במעל הזה והי' חושד בכשרים אבל וידברו אליו את כל דברי יוסף שדיבר אתם דברים קשין כגידין והבין שלא על מגן דבר אתם קשות אלא שרצה שיתכפרו עי"ז על מכירתם אותו ע"כ מזה נודע נאמנה שבאמת שנאו אותו מקדם ולא על חנם חשד אותם ע"כ ותחי רוח יעקב על שנודע שלא עשה מתחלה אשר לא כדת:

אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם וכו'– כי יעקב נתיירא אחרי שמצרים הם עם שטופי זמות ורוע מעללים לא יוכלו ישראל לעמוד שם חי לפני ד' בקדושה ובטהרה אם לא שד' ישמרם בשמירה יתירה א"כ לא להם יהי' הצדקה כ"א רק לד' לבדו העומד לימינם הוא ינטלם וינשאם אבל הם מעצמם לא יוכלו לעשות למעלה בקדש א"כ לא יהי' להם שום שכר וזכות ע"כ אמר אל תירא מרדה מצרים וסבת יראתך הוא כי לגוי גדול ודז"ל שהיו ישראל מצויינים שם בציון מעשים טובים זה לא יהי' מככם כ"א רק אני בימיני וזרוע עזי אשימך שם לאנשי ציון והמעלה מורא זה לא יעלה על ראשך כי הן אמת אנכי אעלך אבל גם עלה גם מעצמם יתעלו ויתקדשו לעילא וכ"ת האיך אפשר שעבדי' אשר עול העבדות וכבוד אכפו עליהם יוכלו לעשות מעצמם לעלייתם ולא ירדו מטה מטה בחברת אדוניהם הנשחתים לזה סיים ויוסף ישית ידו על עיניך כלומר עיניך הרואות לבחור לזרעך הטוב האמתי והם ילכו אחרי עיניך וגם יד וכח יוסף השליט עליהם שניהם יחדיו תמים כחו וידו של יוסף בצירוף עיניך הרואות יעשו אות לטובה שגם מעצמם יעלו מעלה מעלה:

עוד י"ל כי נאמר ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה כי לא נכון להעלים מזכרונו מימים הרעים שעברו כי אלקים חשבם לטובה וכל ימי האדם משולבים יחדיו א' מהם לא נעדר אף שבתחלתו הי' נראה כי ברע הוא מ"מ סופו יוכיח שהוא הי' אבן פנה ויסוד מוסד לטובות הבאות והנה שם יעקב מורה על מדרגתו השפילה וישראל על מעלתו הגביהה, ע"כ אמר הקב"ה ליעקב אף שכעת כבר נקרא שמו בישראל ע"ש גדולתו בכ"ז רצה לידע אם עוד בשפלותו זכר אולי ימי הרעה שעברו אף שהיה מדרגה לטובתו ולעלייתו בכ"ז כבר נשכחו ממנו ויצאו מלבו וא"כ הדבר שאין רצונו ברעה אשר ממנה יצמח ישע ע"כ לא ירצה לרדת מצרימה כי תחלתו קשה אף שסופו רך כלומר אף שירידת מצרים היתה הסבה והקדמה לעליית ישראל בכ"ז יהי' על אפו ועל חמתו ירידה זו אף שהיא