לוח ארז החדש קיז

העם ימשול ביד חזקה וע"ז א"ל תדעו ותבינו כי רק יד ד' עשתה זאת וכל השתלשלות ביאתו למצרים רק על ידו היתה ולא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלקים כי אם היתה על פי דרך הטבע הרגיל הייתי צריך אהוב ונחמד למטה אצל העם ואצל פרעה שלא הטבתי להם במדה גדולה כ"כ לא הייתי רק מושל עליהם על אפם ועל חמתם עבד כי ימלוך וכאן הי' להיפך וישימני לאב לפרעה שכמו אב ורצוי ולאדון ג"כ לכל ביתו אבל לכל ארץ מצרים אני רק מושל בע"כ בגוים ומזה מוכח כי האלקים שלחי ולא אתם ע"כ משונה ביאה זו מדרך הרגיל בעולם, אבל נתיירא יוסף שאם יגידו לאביהם שהוא רק מושל בהם אולי יסרב לרדת מצרים מיראתו שברוב הימים ימרדו ביוסף ויגרשהו מן הארץ ע"כ אמר שיאמרו ליעקב שמני אלקים לאדון אשר יקבלו אדנותם עליהם מרצונם הטוב ולא למושל:

עוד י"ל כי יוסף נתיירא שיעקב לא ירצה ללכת מצרימה אל עם שטופי זימה כמש"פ לעיל אל תירא מרדה מצרימה אולי לא יוכל להיות שם מהלך בין העומדים ע"כ אף שבאמת לא משל יוסף אלא על הגופית ולא על רוחם ולא הי' מושל אלא על "ארץ" מצרים בעניני המדינה אבל לא על המצריים בעים רוחם ע"כ לא אמר רק שהוא מושל בכל ארץ מצרים אבל לאביו צוה לאמר שהיא מושל למצרים על רוחם ונפשם לכל אשר יחפוץ יטנו ע"כ רדה אלי ותוכל גם שם להיות מהלך ואל שתעמוד' לא תוכרח להיות רק עומד:

כי עוד חמש שנים רעב פן תורש ובמסור' שבבע"הט אל תאהב שינה פן תורש. י"ל כי אף שמעת שבא יעקב למצרים פסק הרעב כמאז"ל א"כ האיך אמר וכלכלתי אותך מ"מ כיון שאין סומכין על הנס ובפרט שמי שנעשה לו נס מנכין לו מזכיותיו כמ"ש קטונתי מכל החסדים ע"כ אמר עוד חמש שנים רעב שמא תסמוך על הנס אמר פן תורש מרכושך במעשים טובים אשר אספת לך ע"י שיעשה השם לך נס וזהו המליצה אל תאהב שינה שהקב"ה ישנה את הטבע עבורך פן תורש וחכיותך ע"ד קטונתי הנ"ל:

והנה עיניכם רואות וכו' כי פי המדבר אליכם עפמ"ש באפיקי יהודא ח"ר להסביר מ"ש וכל העם רואים את הקולות שרק ע"כ לא יראה הקול והדבור בשביל שהאויר שוכן על העין ומונע מלראות תנועה הנעשית באויר ע"י הקול אבל בעת אשר האש של מ"ת גירש את האויר עי"כ יכלו לראות את תנועת האויר שהתנועעה ע"י הקול עיי"ש באריכות ושמעתי עד"ז לפ' הנוסח שהיו רואי' את השם הנכבד יוצא מפי כה"ג שע"י האש ההתלהבות של כה"ג בקדושה ובטהרה נתרחק האויר והיו רואי' את קולו ואחרי שאחי יוסף נסתפקו אם מלבו יצאו הדברי ניחומים אליהם או רק מן השפה ולחוץ ולבו בל עמו ע"כ א"ל כממליץ שכ"כ בוערת בו אש אהבת אחים עד שהאש ירחיק את האויר ולא לבד שאתם שומעים כ"א גם רואים את הקול:

והנה רש"י פי' המדבר אליכם בלשון הקדש וטען הרמב"ן שאין זו ראיי' שהוא אחיהם וכ' עפמ"ש המפ' כמובא למעלה שמ"ש וינחם ד' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו שמי שכועס ומוצא דברים קשים מפיו עי"ז ישכח חמתו ולא יבוא לכלל מעשה וז"ש אני שלום וכי אדבר קשות תכליתי הוא השלום המעשי' ונ' שמזה הטעם דבר יוסף עם אחיו קשות כמ"ש ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות שרצינו הי' ג"כ לשכך ע"י דבורו הקשה את כעסו ולא יבוא לידי נקמה וע"כ התנכר ופי' הרמב"ן שהתחפש א"ע כאלו הי' נכרי לרמוז להם שאף רק דיבור קשה לא ידבר אליהם רק כשיתראה כנכרי אבל אחרי יתוודע אליהם אף דיבור הקל לא יכבוד עליהם אכפו ע"כ דיבורו הקשה לא מלבו יצא כ"א רק שפתיו אתו ולבו בל עמו כי פיהו לפידות אבל תוכו רצוף אהבת אחים וזהו ועיניכם רואות עין בעין בעת שדברתי עמכם קשות התלבשתי בדמות נכרי מזה תדעו והבינו שרק "פי המדבר" קשות אליכם ולא מלבי וזהו שהמליצו שדבר בלשון הקדש שלשון מדברת כזה אשר כל רוח כעסו יוצא בדיבור לבד ותוכו רצוף אהבה בוודאי קדוש יאמר לו ורק קדוש ד' יכובד בלשון כזה:

ועיניכם אל תחוס על כליכם וכו' כי תכלית גלות מצרים הי' לזקק ולצרף את ישראל כמ"ש הוציא אתכם מכור הברזל אבל האמצעי שעל ידו הגיע ישראל לתכלית המעולה הזה לא הי' משובח שהוצרכו לישב בין עם שטופי זמה אשר בשר חמורים בשרם אבל לפמ"ש בזוה"ק שלקטו