לוח ארז החדש קיד

המפרשי' בהבנתו וי"ל כי אז"ל דברי' היוצאי' מן הלב נכנסי' ללב כי שדברי אדם יעשו רושם בקרב לב איש הא' שלא ידבר מן השפה ולחוץ ולבו בל עמו כ"א ידבר מעומק לבו והשנית שצריך שידבר בלשון תחנונים כמ"ש תחנונים ידבר רש וז"ש דבר אני מוצא מבפנים שדברי יבואו מקרב לב עמוק ולא רק דבר שפתים ועוד שאערוך שיח בלשון רחמי' ותחנונים וזהו ומכניס דברי גבנא' שהוא לשון תחנונים וע"כ אקווה שאכלה אתכם ואת תלונותיכם עלינו:

עוד י"ל ע"פי מה שפי' המפ' מ"ש וינחם ד' על הרעה אשר דבר לעשות שע"ז שדבר דברים קשין נח כעסו ולא עשה רעה ופי' לעיל שמ"ש גבי יוסף ולא יכלו דברו לשלום שלא יכלו לדבר עם יוסף דברים קשין אשר תכליתן יהי' השלום ע"כ אמר יהודה ידבר כא עבדך דברים קשין ועי"ז אל יחר אפך בעבדך לא אהי' אני עבדך בחרון וכעס עליך כי כל רוחי אוציא בעלין לבד ולא יבוא לידי מעשה רע כי כמוך כפרעה חשוב בעיני ולא יאות לי לכעוס בחרון אף העושה רושם עליך כי אתה כמלך אשר בידו לנקם מאויביו:

ובמסורה שבבע"הט ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה הדברים כפשטן עפמש"פ באו"הח מ"ש בי אדוני שיהודה אמר שבי ועל ידי שמכרנו אותך למצרים נעשית אדוני ומושל בכל ארץ מצרים נמצא אף שהוא חשב לרעה מ"מ אין לך לקצוף עלינו אחרי שהאלקים חשבה לטובה ואין לכעוס על עצה הרעה אשר ממנה יצא טובה ואלו הדברים בעצמם אמר יוסף אל אחיו אל יחר בעיניכם כי אלקים חשבה לטובה והכל הולך אחרי הגמל טוב:

ונפשו קשורה בנפשו– במסורה שבבע"הט אולת קשורה בלב נער ושבט מוסר ירחיק ממנו עפמ"ש באלשיך פ' בחקותי לפ' מ"ש ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם עפמ"ד במדרש שהנשמה רוצית לצאת מן הגוף העכור וכשהיא רואה את השכינה כרתעת לאחוריה הכוונה כי הנשמה שהיא בת אל חי מגבהי מרומים אין דעתה נוחה לשכון בערפל ועבטיט גוף העכור אבל אחרי רואה שהשכינה שהיא גבוה מעל גבוה ובכ"ז תשכון את דכא ומלוא כל הארץ כבודה ע"כ גם היא מתרצות להוריד כבודה לעפר לשכון עם הגוף בצוותא חדא וזהו ע"י שאני אתן משכני בתוככם אף שאני רם ונשא ע"כ גם נפשי הטהורה והבהירה לא תגעל אתכם להיות עמכם במחיצה א' א"ד הנחמדים והנה יש עוד סבה לנפש שתתעכב ברצונה הטוב בגוף העכור אם יש לה שם אוהב נאמן אשר דבקה אהבתה בו ובפרט אם הוא צדיק וטהור ע"כ כדי להתעלס בחברתו תרצה להיות פה בעולם העכור כדי להתענג באהבת מרעים והנה דבר אשר אין בטבעו להיות דבוק בדבר אחר צריך לקושרו בקשר אמיץ שלא יפרד ממנו וז"ש ונפשו של יעקב אשר רוצית לעזוב את הגוף העכור כי יפה שעה א' בקורת רוח בעו"הב מכל חיי עוה"ז היא רק קשורה ונשארה בעו"הז ע"י נפשו של בנימין אשר דבקה בו ולא תרפנו ולזה מייתי המסורה ראייה שקשירה שייך אדבר אשר אם לא יקשר יפרד ממנו כי האלקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים לא כמו שאומרים האומות שהאדם נולד בחטא ונקרא אצלם ערבזינדע והמופת לזה כי המגרעת שניתן לאדם בעת לידתו בטבעו א"א בשום אופן להסיר ממנו כמו שהנולד סומא או חגר בטבע אין מזור לחסרונו כידוע ואם היתה האוולת והחטא בטבע האדם געבורטספעהלער אז לא הי' מועיל הון מוסר להרחיקם ממנו אבל אחרי רואינו שהמוסר והתוכחה ירחיק אותה זהו מופת חותך שאין האוולת מטבע האדם וז"ש אוולת קשורה בלב נער ואם לא יקשרו התאוות והחמדות את האוולת אל לב הנער אין ספק שתפרד ממנו והראיי' שהרי שבנו מוסר ירחיק אותו ובע"כ שאין האוולת מטבע האדם:

ויצא האחד מאתי ואומר אך טרוף טורף וכו' – עפמ"ש בלוח ארז פ' וישב שיעקב לא גער ביוסף אף שעשה מעשה נערות אשר לא כדת כי רצה להחזיק ולהעמיד השלום בביתו וזהו שאז"ל ביקש יעקב לישב בשלוה ולא רצה להפריעו ע"י תוכחתו לבקרים כמו שעושים הרבה יראי ד' בזמנינו שאינם רוצים להיות במחלוקת עם בניהם הנאורי' והמשכילים ע"כ ישימו לפיהם מחסום אף בראותם שעושים מעשים אשר לא כדת ועי"ז קפץ עליו רוגזו של יוסף ואחריתו לענה על אשר לא ענה כסיל כאוולתו ואחרי שנמכר לעבד יוסף ניחם ונתחרט יעקב אבינו על אשר עצר במלין להוכיחו עד שלדעתו בשביל מעשיו המכוערי' אשר נולדו עף