לוח ארז החדש קיב

ע"כ אמר יעקב אחרי שהקב"ה לקח אותם ממני כדי לכפר על עווני מוכח שהם היו יותר גדולים ממני וזהו עלי ולמעלה בקדש ממני היו כלנה והוסיפ' המסורה לבאר כמו ואת עלית על כלנה שהכוונה ג"כ שהיא למעלה מכלם:

עוד י"ל לפ"מ דקיי"ל באשה שמתו ג' בעליה הוחזק' לקטלנית וגם באיש שמתו ג' נשיו ר"ל עיי' תשו' הרא"ש שבטור אה"ע סי' ט' ובדרו"פ שם דגם הוא מקרי מוחזק והה"ד אם מתו ג' ילדיו ר"ל מוחזק שבחטאו מתו אבל בשנים לא הוחזק שהוא הגורם וז"ש אותי שכלתם שעשיתם אותי כאלו בחטאי משכל אני את בני כי זה ששמעון ויוסף איננו זהו רק ב' אבל אם גם את בנימן תקחו ובג' פעמים הוי חזקה אז איגלי מילתא למפרע שדין גרמא:

שבו שברו לנו מעט אוכל יש לרמז אחרי שכל עמל האדם לפיהו וכל חטאת האדם היא עבור מאכלו ומשתהו כי יבקש למותרות כמש"פ בנפשו יביא לחמו שאת נפשו הוא נותן לטמאה עבור הלחם אשר יסעדהו ע"כ הבעל תשובה צריך לצמצם א"ע במאכלו ולספק א"ע בההכרחי ואת המותר יחרים וזהו שבו אם תרצו לחזור בתשובה אז העיקר הוא שברו לכו רק מעט אוכל ולא להרבות במעדנים:

וטבוח טבח והכן – במד"ר אין והכן אלא שבת שנאמר והכינו את אשר יביאו אמר הקב"ה ליוסף אתה שמרת שבת עד שלא ניתנה חייך שבן בנך עומד ומקריב בשבת שנא' וביום השביעי נשיא לבני אפרים עפ"י שנתחדש בזמנינו חק המלכות שכל יושבי הארץ צריכי' לשבות ולנוח מעבודתם עכ"פ יום א' בשבוע הנקרא זאנטאגסרוהע והעובר על פקודה זו מטעם המלך ענוש יענש ואין עושי' כן לשמור את הדת כ"א לקיים חוב סמאמציאל שכל עובד מלאכה לא יהי' כחמור למשא כ"א כל יגיעי כח ינוחו יום א' ומטעם זה אין חילוק באיזו יום ינוחו אחרי שהעיקר הוא להרגיע יום א' בשבוע א"כ מה יום מיומים אבל לנו בנ"י אף שיספרו בגוים כבוד תו"הק שבמחוקק בושטכותיה כבר הקדימה זה אלפים מהשנים את חקי הסאציאליסמוס אשר חדשים מקרוב באו אליהם בכ"ז ידענו כי מצית שבת לנו לא מטעם זה כ"א היא חק ולא יעבור אותו הוא בינו ובין בני ישראל ע"כ לא נחליפנו נמיר אותו ולא ביום אחר כי יום זה מקודש מכל הימים. ואחרי שקרבנות צבור דוחין שבת הלא רואין שגדול כחו של קרבנות א"כ יקשה מדוע קרבנות יחיד אינן דוחי' את השבת הלא גם הם קדושים כקרבני צבור ולהנ"ל י"ל כי הנחים ביום א' בשבוע רק כדי להנפש מהעבודה רק העובדי' ביגיע כפם ובזיעת אפם להם יאות המנוחה ביום א' אבל המעונגי' והמפונקי' אשר בכל השבוע לא ייגעו ולא ייעפו להם אין צורך במנוחת יום א' אבל אחרי שלנו שלומי אמוני בנ"י הש"ק הוא יום מקודש מכל הימים אין חילוק בין עובד ללא עובד ע"כ נאמר ששת ימים תעשה מלאכה והוא הגבר אשר לא יעבוד בעצמו כ"א מלאכתו נעשית ע"י אחרים ובכ"ז ויום השביעי שבת וזהו לאות שאתה שובת לד' אלקיך בשביל שהוא ציוה ע"כ הכהנים אשר אין להם חלק ונחלה לא שדה ולא כרם לעבדה ולשמרה כ"א שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו אם היו מקריבי' קרבנות בשבת הי' מקום לטעות שרק העמלים במלאכת העבודה הוה צריכי' לקיים את השבת אבל הכהנים שאינם יגעים מעבודת השבוע א"צ לשבות ע"ד דאיתא פ"ק דערכין הני כהני הואיל ואיתנהו בתקיע' דכולי שתא לא לחייבו ע"כ אסרה התורה להקריב בשבת עכ"פ קרבנות יחיד להודיע שמצות שבת הוא כשאר המצוות. – ואחרי שיוסף קיים את השבת עד שלא ניתנה והוא ידע להוקיר את ערך השבת כי יום קדוש הוא ולא בשביל טעם סאציאליס- מוס א"כ אין מקום לטעות הנ"ל ע"כ בן בנו עומד ומקריב בשבת אף קרבן יחיד ויש להמליץ בזה סוף דברי המדרש הנ"ל מותר השמן שבנר חנוכה עושה לו מדורה ושורפו לפי שהוקצה למצוותו כי החדשים מקרוב גם להדלקת נר חנוכה נותנים טעם שהוא קינדערפעסט להאיר עיני הילדים הרכים בימי החורף הקשים כמו שעושים האומות באילנם הידוע ווייהנאכטסבוים שמדליקי' ביום אידם ואחרי שהם נותני' לחג הזה פאעטישען ריי"ן כידוע ע"כ מותירי' מן הנרות הללו להיות להם למשמרת כל ימי השנה וזכרונם יופיע נהרה בלב הילדים כל השנה כלה ולהוציא מטעות זה ולהורות שנר חנוכה הוא רק לזכר נפלאות אשר עשה ד' לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ע"כ אחר עבור ימי החנוכה לא יזכרו ולא יפקדו עוד כ"א שורפם לפי שהוקצה רק למצותו ורק