לוח ארז החדש קח

דיומא הוא אחד הוא' שהוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה וע"כ להענישו על רמית רוחו את אשר האלקים הוא מדת הדין עושה להענישו עבור זה הגיד לפרעה:

לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרוע ובמסירה שבבע"הט ואם מעט ואוסיפה לך כהנה עפמ"ש שמחנו כימות עניתנו **(אמר המגיה א"א המפורסם מוה"ר יצחק ליב פ"ש ז"ל פי' על פסוק זה דהנה אם האדם שרוי בצער וימי יגון עוברים עליו אז גם שעה אחת דומה לו כזמן ארוך ולהיפך אם שרוי בשלוה והשקט אז ימיו כצפור במהירות יחלופו וע"ז התפלל דוד שמחנו כימות עניתנו דהיינו באם יבואנו שמחה אז ידמו לנו ארוכים כימים אשר עניתנו שנראו בעינינו כשנים ולא יעופו מהר.)** ונאמר באיוב ויוסף ד' לאיוב כי את זה לעומת זה עשה האלקים כי אם נעשה מהקב"ה רעה גדולה אז כשינחם ד' על הרעה אז הטובה תהי' מופלגת ביתר שאת כנאמר כאשר שש ד' להרע וכו' כן ישיש להטיב ע"כ כיון שהפר"ת מורות על רעה גדולה רעב גדול וחזק כ"כ הטובה אשר תצמח מהם תהי' ג"כ באופן מאוד נעלה וזהו אחר שלא ראיתי כהנה לרוע ע"כ אוסיפה לך כהנה גם הטוב יהי' באופן מופלג:

עוד י"ל עפמ"ש באהל יעקב לפרש מדרשם ז"ל בקש לץ חכמה ואין שחלום פרעה הי' משונה גם בזה משאר החלומות שלא הי' צריך לפתרון כי לא חלם בחדה ומשל כ"א השבלים ופרות הגידו בעצם את אשר יהי' בימיו שובע ורעב אבל החרטומים בקשו חכמה ותעלומות בחלימו ע"כ לא ידעו לפתרו אדז"ל נמצא דחלום פרעה יצא מן הכלל של החלומות כלן שהם לא יגידון אלא מעין הדבר שיהי' אבל חלום פרעה הגיד את הדבר בעצמותו וז"ש חלום פרעה אחד הוא יחיד ומיוחד אשר אין שני כמוהו כי שאר החלומות הן רק דוגמא ודמיון מהעתיד להיות אבל חלומו לא "כאשר" אלקים עושה כ"א "אשר" הוא עושה הגיד לפרעה וכאשר עיינתי שוב בא"י ראיתי שגם הוא ז"ל פי' כן אשר האלקים עושה ואין כל חדש רק פירוש "אחד הוא":

עוד י"ל עפ"י מ"ש ז"ל חלומות הצדיקים מן השמים ומן הארץ וחלומות רשעים אינם אלא מן הארץ עפמ"ש אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ע"כ הארץ כינוי הוא למדת הדין שהוא אמת ושמים לרחמים שהוא צדק כמו שמורגל בדברי חכז"ל רחמי שמים והנה לרשעים לא יגיד בעל תחלום רק אם רעה תבוא אליהם בחלום ידובר בהן למען יחזרו וישובו אל ד' וניחם על הרעה אבל אל הצדיקים בחלום יראו הן לטובה הן לרעה כי לא יעשה אלקים דבר כ"א גלה סודו וזהו חלומות הצדיקים מן השמים ומן הארץ בין לדין בין לרחמים הן לשבט הן לחסד אבל ברשעים רק הרעה יראו בחלומם כנ"ל וז"ש חלום פרעה לא כחלומות הצדיקים ששנים המה קריאת ד' אליהם בחלומם כ"א רק אחד הוא כי רק את האלקים הוא מדת הדין עושה רק את זה הראה לפרעה ולא הרחמים וזהו הגיד לפרעה רק דברים קשין כגידין יחזה במחזה חלומו ואף שיהיו שני שובע לטובה מ"מ הלא לא יוודע השובע מפני הרעב אח"כ כנאמר:

וקמו שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע וכו' ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד:

הך כפל הלשון ונשכח וכו' ולא יודע י"ל עפמ"ש זכרה ירושלים בימי עניה וכו' כל מחמדיה אשר היו לה בימי קדם ונאמר ג"כ זכור ד' מה היה לנו כי מי שהי' מתחלה במעלה רמה ונפל ממנה לבירא עמיקתא הוא מרגיש יותר בעניו ממי שלא הי' מעולם בשמי רום המעלה כי לו נחשב אף השפלה קטנה בערך אל מעלתו הקודמת כמו גדולה אחרי שלא הורגל רק בטוב מאד ע"כ הי' מקום לחשוב דהרעב לא יהי' גדול כ"כ בפ"ע רק בערך אל שני השובע הקודמי' שהיו מופלגי' ברוב שפע וברכה יהי' נרגש הרעב אף שבעצמו אינו כ"כ גדול וכבד ולשלול את זה אמר וקמו שני רעב אחריהן עד אשר אם נשכח כל השובע ולא כעריך הרעב נגד השובע העבר בכ"ז יהי' קשה כ"כ עד שיכלה את הארץ. והנה מי שחי' מתחלה בחיי עושר והצלחה וחזק את גופו בחייא רויחא אף אם יבוא עליו אח"כ חיי מצור ומצוק בכ"ז בנקל לו לסובלם כי יסודו חזק ובריא אולם ושמן וחמין שסך בילדותו הנה נתנו לגופו כח ואיל לסבול גם ימי הרעה משא"כ מי שמילדותו כלכל את עצמו בלחם צר בזה כל יסודי גופו מיתריו ועורקיו חלשים עד שאין בו כח לסבול ורוח קל הופכתו ועוקרו על פניו אחרי שערו עד היסוד בו לזה אמר שלא תאמר ששני השובע אשר בהם יחיו