לוח ארז החדש קו

וכבוד והנה אז"ל הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה שנא' קנה חכמה קנה בינה ואמרנו שעל תקנת חכמים מגיע שכר עוה"ז וזהו שבלים שהוא מזון הגוף עולה ע"ז קנה חכמה ובינה וביאר' המסורה לאמר שזהו בקנה אחד כפתור ופרח עפמ"ש ז"ל עשו ציצים ופרחים לתורה והם דרשות חכז"ל וע"ז שיקיים דברי חכמים שהם כפתור ופרח אז מזכה לשבלים מזון הגוף ע"י קנה החכמה:

עוד י"ל דברי שאלתות הנ"ל אם טוב לאדם לעביד את ד' מצד הקבלה בלי שום חקירה ודרישה לדעת על מה אדני המצוות הוטבעו אז טוב יותר לחקור ולדרוש אחרי יסוד טעמי המצוות ונמנו וגמרו שאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך שהעיקר יהי' הקבלה צדיק באמונתו יחיה ולטפל יהי' החקירה הבאה אחריה לסייע ולתמוך אשיות הקבלה והנה המזוזה רומזת על מעשה המצוה בלי שום חקירה והמנורה רומזת לאור השכל אשר לכל תכלית הוא חוקר ע"כ אמרו שהמזוזה והוא עשיית המצוה בלי שום חקירה תהי' בימין והוא העיקר והמנורה להאיר באור החקירה תהי' בשמאל שהיא רק טפלה כשמאל שהוא טפל לימין – ובלוח ארז פירשתי הפליאה לא תטה משפט אביונך בריבו מכאן ליין נסך שאסור מה"ת שע"כ עשו חכז"ל משמרת למשמרת גדרים וסייגים כ"א ימתין האדם להלחם עם יצרו בעת אשר יסיתהו לעבור גוף העבירה אז לא יוכל לו כ"א בקושי גדול ולא תוכל להטות משפט האביון הוא היצה"ר התאב לכל דבר בריבו עמך ע"כ עשו סייגים ואסרו יי"נ וכדומה למען יריב עמו בטרם יקרב אל גוף העבירה והנה לכאורה יאמר האדם כי טובה החקירה והקבלה כי אם יעשה אלה המצות בלי שום דרישה אין מקום ליצ"הר לפתיתו כי צדיק באמונתו יחיה ואינו מבקש שום סבה וטעם משא"כ אם הוא דורש וחוקר אז הוא עיר פרוצה אין חומה כי יטיל בו היצ"הר אש ארס זהמתו בשאלות וספיקות אשר ברבים כבר נפלו בבור פחת זה כרה להם היצה"ר ברוח מבינתם ע"כ יאמר האדם טוב לי לחקור ולדרוש ועי"ז יהי' שכרו יותר אם יעמוד נגד רוח הסוער ולא יזיז ממקומו אבל באמת ז"א כי אין האדם רשאי לגרות יצה"ר בעצמו כי לא ידע מה יולד יום אם יוכל לעמוד נגד הקמים עליו וכולי האי ואולי כמו שהוכחנו מדעשו חכז"ל גדרים וסייגים לתו"הק אולי לא יוכל להטות משפט אביונו בריבו ע"כ הרחיקו את האדם כמטחוי קשת ממלחמת היצר ע"כ אחרי שאמרו דהמזוזה מימין והמנורה משמאל להורות שהעיקר תהי' הקבלה הביאו ראיי' לזה שהרי עשו סייגי' לתורה שלא יבוא כלל למלחמת היצר ומהטעם הזה טוב לגבר שלא יכנוס א"ע לעלות על הר מרומי החקירה פן יפול הנופל ממנו כ"א העיקר והימין תהי' מעשה המצוה עפ"י הקבלה ויספר להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה, ובסיפור החלום ליוסף אמר ג"כ חלום חלמתי ופותר אין אותו – ונ' עפ"י מ"ש בחלום השבלים וייקץ פרעה והנה חלום ובחלום הפרות לא נאמר רק וייקץ פרעה ולא והנה חלום ונתכוונתי בזה לדברי בעל מלאכת מחשבת שחלום הפרות לא הי' לו בירור גמור שהוא רק חלום שאפשר להיות כן גם בהקיץ שפרות כחושות ורעיבות דרכן לאכול הרבה ויבלעו את הבריאות והשמינות ע"כ לא אמר והנה חלום אבל שבלים שאין מדרכם לאכול ולבלוע ורק בחלום ידמה כזה ע"כ ידע מיד והנה חלום ומה שבאמת חלם חלום הפרות שאפשר שידמה שנעשה בהקיץ ולא בחלום סבור פרעה שהראה לו כן שידע שאין לזה פתרון כי רק לחלומות פתרונים ולא למה שרואה בהקיץ ע"כ אמר חלום חלמתי כלומר גם את זה ראיתי בחלומי שפותר אין אותי כמו שחלום הפרות שראיתי בהקיץ א"א לפשרו כ"כ חלום השבלים ג"כ לא יהי' לו פותר וע"ז השיבו יוסף ועל השנות החלום פעמים כפל הדבר במלות שונות להורות מה שנשתנה החלום הא' מן השני והראו לך דבר שאפשר שהיה בהקיץ הסבה הוא שבחלום אין מראי' לו לאדם אלא דבר העתיד להיות רק אחר זמן משא"כ כאן כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר לעשותו שהשובע כבר התחלה כעת ע"כ הראו לך דבר שנראה לך שכבר הי' ונתהווה לע"ע:

עוד י"ל דה"ט שלא פתרו אותו עפמ"ד בברכות כ"ה לאדם טוב מראי' לו חלום רע ולא טוב שלא תהא חדוותי' מסתייע ולאדם רע אין מראי' לו חלום רע שלא תהא עצבותי' מסתיי' ע"כ לא יכלו החרטומים לפתור כי לא ידעו כדת מה לעשות אם יפתרו לרעה יחרה אפו בהם על שהעציבוהו ואם פתרוהו לטובה מוסיף לשפוך אפו וחמתו עליהם על