לוח ארז החדש קד

אשר כבר מלאו כריסם בחכמת תו"הק אין זה סכנה גדולה כ"כ אם אחרי שבעה נפשו במעדני התורה יתאו למעדני שארי החכמות כי כל הרוחות לא יזיזו אותו ממקומו טהור כמ"ש מ"ש בפ' אמור על המנורה דטהורה יערוך את הנרות לפני ד' תמיד, **(וע"ד זה נראה לי המגיה ממשנתו וכו' הרי זה מתחייב בנפשו כי אם קנה לפרש המשנה באבות המהלך בדרך ושונה ומפסיק האדם כבר שלימות בתורה רשאי לו ללמוד גם חכמות חצוניות אמנם המהלך בדרך דהיינו שהוא בבחינת מהלך לקנות שלימות ופוסק ממשנתו אז מתחייב בנפשו.)** ובילקוט תהלים פ"ט דרשו ז"ל אקרא מי בשחק יערוך לד' מי כהקב"ה מאיר עיני חשכים ואין הלשון הזה אלא לשון אורה שנאמר יערוך את הנרות. והכוונה עפ"מ שדרשו חז"ל בתנחומא ויגש אקרא ואת יהודה שלח לפניו מאימתי מברכין על הנר במוצאי שבת משיאותו לאירו ואתה למד מהקב"ה שנאמר בו וירא אלקים את האור כי טוב ואח"כ ויבדל אלקים בין האור ובין החשך הכוונה שהדעה לבדה אינה טובה אם לא שיצטרף התורה והיראה כמש"פ בלוח ארז אז"ל גדולה דעה שניתנה בין שני אותיות שנא' כי אל דעות ד' שרק אם הדעת והבינה תחלתה דעת את ד' וגם סופה אז האמצעי משובח וגדל הערך ע"כ אם אנו רואי' אור החכמה מאירה ומפיקה נוגה כאור לא נוכל עוד להחליט עליה לאמר כי טוב כי יש אור מתעה איררליכט אשר משמן טמא יזון אשר אינו נמשך יפה אחרי פתיל אלקים חיים ע"כ האדם אשר רק למראה עיניו ישפוט לא יוכל לאמר על האור כי טוב רק וירא אלקים את האור כי טוב ורק ויבדל אלקים בין האור ובין החשך רק הוא אשר בוחן כליות ולב ונהורא עמי' שרי הוא ידע מה הוא אור אמת ומהו חשך במעטה האור ולהורות ע"ז שרק אז יקרא אור החכמה טוב באמת וצדק אם שמן משחת קדש יסודתו ע"כ מברכי' על הנר במוצאי ש"ק אחרי אשר שבענו לרווי' ביום ש"ק ממזון התו"הק כמ"ש לא ניתנה שבת אלא לעסוק בתורה רק אז ראוי אור החכמה לברכה כי באור תורה נראה אור ורש"י פי' להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד והוא אף שהמצריים בעת ההיא היו מלאים חכמה ודעת כידוע בכ"ז אחרי שיראת ד' לא הי' אוצרם והיו מאמינים בהבלי וגילולי ע"א אין דעתם וחכמתם נחשבת לכלים אל יעקב אבינו והוצרך להכין לו בית תלמוד אשר ממנו תצא תורה ואורה וזהו המשך המדרש מאימתי מברכי' על אור החכמה מתי הוא ראוי לברך ולהודות עליו רק במוצאי ש"ק אם קדמה לו קדושת השבת אז יאותו ויהנו לאורו אבל אם לא קדמה לו הקדושה והטהרה אין דעת חכמים נוחה הימנה ואנה למד מהקב"ה שרק בו נאמר וירא אלקים את האור כי טוב ורק הוא יכול להבדיל בינו ובין החשך וזהו על המנורה הטהורה רק מי שמלא כבר כריסו במעדני התירה וביראת ד' טהורה יוכל להתענג גם בגן החכמות לרוח היום בלי פחד שישכח את ד' כי כבר שורש בארץ החיים וכל הרוחות לא יזיזו אותו כי הוא מנורה טהורה ע"כ יוכל לערוך את הנרות הם שארי החכמות כי אחרי שהוא מנורה טהורה זהב צרוף בלי סיגים ע"כ גם אם יערוך נרות שארי החכמות בכ"ז "לפני ד' תמיד" לא יסור מאחרי ד' ותמיד יעמיד חי לפני ד' וזהו כוונת הילקוט הנ"ל שרק הקב"ה הוא מאיר עיני חשכים ורק באורו נראה אור בהיר זך ומצוחצח אבל האדם אשר רק לעינים יראה לא ידע להבדיל בין האור והחשך ומייתי שפיר להאי קרא על המנורה הטהורה יערוך וכו'. – וכ"ז באנשים גדולים אבל למתחילים הנערים המנוערי' עדיין מן התו"הק ולא אכלו עוד מפריה ולא שבעו מטובה עליהם מרחפת סכנה גדולה אם הבור רק עדיין מתורה בוודאי נחשים ועקרבים יש בו להוליכם שולל ובמד"ר פ' המנורה דריש כפתורי' ופרחי' אלו התלמידים ע"כ הוסיפה המסורה לבאר שבפרט ע"כ צריכי' שארי החכמות לעלות בקנה אחד עם קנין התורה בשביל כפתור ופרח המה התלמידים. – ובלוח ארז כי תצא פי' "לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה את הזרע" שאף מי שכבר בא אל היכל התורה פנימה בכ"ז למיחוש מיהו בעי' שלא יזרע כרמו כרם התורה בכלאים המה החכמות החיצוניות כי יש לחוש שסורי גפן נכריה הזרע זר אשר זרע בכרם ד' צבאות תקדש ותסאב את המלאה מה שמלא כבר א"ע בזרע קדושת התורה וכמו שראינו כבר רבים וגם שלמים גרעו חלקם בקדש עי"ז וז"ש והנה שבע שבלים דקות ושדופות קדים שנחבטו מרוח המכלה הרורר בימינו ללכת קדימה פארטשריטט המה יבלעו וישחיתו חלקת טובה את שבע השבלים הבריאות