לוח ארז החדש קב

זכות עליה אחרי ידעה שלא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ואשה רעה צרעת לבעלה כמאמר ב"ס ע"כ אמרה אף שהיא מזרע מרעים מ"מ הוא בצדקתו יגין עליה ויפרוש בגדו עליה להחזירה למוטב ועי"כ לא ימשול למכרה לעם נכרי שתטמע ביניהם בשביל שבגדו בה והוא ילבישנה מעיל צדקה והנה ברחל נאמר ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה מזה נדע שאהבה תשנה את העתים ותחליף את הזמנים לעשות שנה ליום אבל יוסף הרגש בעצמו שבדבר פוטיפר עמו לא יחשב לו שנה ליום כ"א מדי יום ביומו לא נחשב לו יום רק ליום ולא יותר ומזה ישפטו בצדק והוכיח במישור אלו היתה היא זיווגו מן השמים הי' נותן הקב"ה אהבה רבה בלבו עד ששנה כיום בעיניו באהבתו אותה אבל ויהי כדברה אליו "יום יום" שלא נחשב יום אלא ליום מזה ידע שהיא איננה האשה אשר הוכיח לו ד' למען יוציא טהור מטמא ע"כ לא שמע אצלה להיות עמה לעו"הב כי לא ינוח שבט הרשע וכו':

עוד י"ל דברי המסורה הנ"ל עפמ"ש לעיל כי פוטיפר חשבה שילכד בפח טמנה לו על שהי' מסלסל בשערו ומתהדר בלבושים נאים וכן פי' בזו"הק שז"ש ותתפשהו בבגדו ע"י בגדו אבל הוא לא נכשל בעבירה כי נראה לו דמות דיוקנו של אביו כאז"ל וגבה לבו בהעלותו על לבו שהוא בן איש חי רב פעלים ובלוח ארז תזריע פירשתי לא ימשול למכרה לעם נכרי בבגדו בה שכל זמן שישראל נודע להם שהם בנים למקום ולובשים בגדי מלכות שמים שהוא הגאוה כמ"ש ד' מלך גאות לבש שהם מתגאים ומתפארים בצור ממנו חוצבו לא יאבדו ויטמעו בין הנכרים כ"כ גבי יוסף הצדיק בשביל שלבש בגד הגיאות על אביו הגדול ע"כ ניצול מעבירה וזהו כוונת המסורה:

חטאו משקה מלך מצרים פי' בספירנו עבדי שר המשקים ויקצף פרעה על שני סריסיו על שלא תשגיחו על עבדיהם וי"ל שע"כ נאמר על שני סריסיו שהי' להם להתנצל שע"כ לא הענישו את עבדיהם ולא הסירים ממשמרתם על חטאם בשביל שהיו רכי הלב וריחמו עליהם שלא לנהוג בהם ביד חזקה אבל אחרי שאז"ל שאין ממנין סריס' בסנהדרין בשביל שהסריסי' מטבעם להיות בלי רחמנות ע"כ קצף על סריסיו שאין להם התנצלות זה:

הלא לאלקים פתרונים ספרו נא לי ובמסורה שבבע"הט ספרו בגוים את כבודו, כי החלומות יגידון מקדם את אשר יעשה כדי לעורר את האדם בתשובה ומי שכזור אחור מדרכי ה' החלום יחזירהו וישוב אל אלקיו ויבטל הגזירה שנגזרה עליו וזהו התענית חלום שנתקן ע"י חכז"ל על חלום רע וא"כ הפותר חלום לא מלבו ידבר את אשר יעלה על לבו כ"א הוא שלוחא דרחמנא וכיון שכן א"צ הפותר להיות גדול בחכמה ובינה כי אם את אשר ישים ד' בפיו אותו ידבר והאלקים יבקש לו לאמצעי אה אשר יבחר בו כקטן כגדול כמ"ש שויתי עזר על גבור ולפעמים הרימותי בחור מעם ע"כ אמר יוסף הלא לאלקים פתרונים תכלית הפתרונים הוא להשיב את החולם אל האלקים אם פירש הימנו א"כ אין חילוק מי ומי הפותר ע"כ ספרו נא לי ואז"ל יפה תענית לחלום וכו' ואפי' בשבת כי התשובה המעילה היא כשיחזור האדם תיכף ומיד לאחר חטאו כפי' היערת דבש מזמור לדוד וכו' כאשר בא אל בת שבע תומ"י ע"כ אמר ספרו "נא" בלי איחור למען תשובו מהר ואז"ל שלא כמדת בו"ד מדת הקב"ה שאם האדם רוצה להרע לחבירו מעלים ומכסה ממנו שלא יזהר אבל הקב"ה מגיד מראשית אחרית למען ישוב ונחם על הרעה אשר דבר לעשות לחוטא וזהו כבוד ד' בלי הסתר דבר וזהו ספרו בגוים את כבודו:

כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך וכו' עמ"ש גומל נפשו איש חסד שמי שמרחם על הנתון בצרה לא לבד להעני הוא מטיב כ"א גם לעצמו עושה טוב כי נפשו עליו יכאב לראות בצרת אחיו וכ"כ במדת ההודאה למי שהטיב לא רק בשביל שגמולו ישלם לו יזכרהו לטובה בקרב לב אסיר תודה כ"א הוא בטבע האנושי שהאדם בעצמו נחת ינחת בלבו לזכור אותו האיש לטובה אשר הטיב עמו אבל לעשות מעשה בפועל ולהשיב לו כגמולו וכאשר עשה כן יעשה לו זהו רק חסד וז"ש כי אם זכרתני כאשר יטב לך את זה אדע נאמנה בלי אפין כי זכור תזכור אותי לך ולטובתך ולהנאתך כטבע האדם אבל ועשית עמדי חסד אשר צריך אני לבקש מוך ולא תעשה כן להנאתך ולטובתך כי אם רק לטובתי